אברהם גודל - מורי הראשון
מאת:
תרגום:
אברהם גודל
אברהם גודל, 1927 - 2009, היה כל ימי חייו אנרגטי וחיוני כמו בחור צעיר, התאמן ותרגל את תורת היוגה על רבדיה השונים - האתה יוגה, רג’ה יוגה, קרמה יוגה, בהקטי יוגה וניאנה יוגה. אברהם גודל ז"ל התוודע ליוגה בעקבות כאבים קשים שנגרמו כתוצאה מפריצת דיסק, בה לקה במהלך עבודתו כמלטש יהלומים, כאשר הרפואה הקונבנציונלית לא הצליחה לעזור לו. הוא החל לתרגל יוגה על-פי הספר "יוגה ובריאות" מאת סלווראג’אן יסודיאן ואליזבת הייך, שהתגלגל לידיו במקרה, ונרפא לחלוטין כעבור תשעה חודשים. הוא התוודע לתורת היוגה על רבדיה הפיזיים, הנפשיים והרוחניים. את חייו הקדיש להתעמקות ביוגה ולהנחלת התורה לכל המעונין. ביתו היה פתוח לכל אדם, כמו גם לבו.
את אברהם גודל הכרתי דרך חברי, רון הר-גיל, זכרונו לברכה, שהיה תלמידו הראשון. באחת החופשות מהצבא שבהן נפגשנו, סיפר לי רון על אברהם ועל היוגה, והשתכנעתי מיד לפגוש אותו. בתחילה סירב אברהם ללמד אותי את התרגילים והתמקד בשיחות ובפילוסופיה. הוא ביקש שאמתין עד לגמר שירותי הצבאי, אולם לאחר שרון ז"ל נפל במלחמת שלום הגליל, הוא הסכים ללמד אותי את הצדדים המעשיים של היוגה. 
אברהם גודלאת צעדיי הראשונים בעולם היוגה עשיתי בשנות השמונים המוקדמות, כשלמדתי את תורת היוגה בביתו של אברהם גודל. השכם בבוקר לפני לכתי לצבא הייתי לובש בגדי ספורט ורץ לביתו של המורה, בכל מזג אויר ומבלי להחמיץ אף יום אחד. לאחר כשנה שתרגלתי בנוכחותו הודיע לי אברהם שחלק זה של הלימוד הסתיים וכי עליי להמשיך ולתרגל באופן עצמאי פעמיים ביום. 

א. גודל, ס. ייסודיאן, א. בילו, פונטה טרזה, שוויץ, קיץ 1985בשנת 1985 נסענו יחדיו לבית הספר ליוגה בשווייץ כדי ללמוד ולפגוש את סילווראג’אן ייסודיאן ואליזבת הייך, מחברי הספר "יוגה ובריאות", שהודות לו החל אברהם את דרכו ביוגה.
 
אברהם גודל הוציא לאור את השיחות שתורגמו לו בשוויץ עם ס. ייסודיאן בספר "יוגה שאלות ותשובות".
 
 
 
מסר לתלמיד מאת אברהם גודל 

יוגה שאלות ותשובותכשאני פוגש מישהו שמתאים לקבל את המסר אני שואל אותו: האם אתה רוצה לדעת מהי  האמת ואז תהיה מאושר 24 שעות ביממה? אני אומר מילה ואתה תעשה תנועה המתאימה לאותה המילה, כפי שנוח לך, עם יד אחת או שתיים, אין זמן לחשוב.
כשאתה אומר לעצמך "אני אוהב", אתה שם את היד במהירות … [אני הנחתי ידי על הלב]. האדם הפרימיטיבי ביותר והאדם הגאון ביותר, בכל העמים ובכל הדתות, כשהוא אומר "אני אוהב", הוא מצביע עם היד למרכז החזה.
המוח הוא מכונה שעסוקה בחשיבה כל הזמן. איפה נמצאים הרגשות? בלב. שתי אצבעות ימינה מהלב, ממרכז החזה, שוכן ה"אני", הוא הניצוץ האלוהי, הוא הרוח. אחרי המדיטציה מתחילה העבודה הרוחנית שנמצאת במוח. כשאנו נמצאים במוח אנו נמצאים בחושך, במצב של בורות, במצב של הפרדה. "המוח פשט את הרגל". מי שרוצה להיות מאושר צריך לרדת למטה, למרכז ה"אני" שלו, ללב.
אלוהים הוא מעבר לטוב ולרע, הוא נקי, טהור, ושם נמצא האושר. המתכון להשגת האושר הוא  לשכוח את העבר ולהשתמש בו רק כדי ללמוד מהטעויות שעשיתם. למה לדאוג מפני העתיד?  הוא יבוא בין כה וכה, תחיו רק את ההווה, הוא כל האושר. כל שאר הדברים שהאדם נהנה מהם אלה תענוגות חולפים. התענוג קצר כבזק, אחד רודף אחרי השני. כדי להיות טהור צריך להשתחרר ממה שחולף, ולדבוק בנצחי, ב"אני". זה קשה, אך צריך להיפטר מכל התאוות, התשוקות והיצרים, מהפיתויים הפיזיים הנמוכים.
בספר תהילים פרק מ"ו פסוק י"א כתוב: "הרפו ודעו כי אנוכי אלוהים", משמעו כאן - החרישו ושקטו. אני, עצמי ואנוכי - יש להם אותה המשמעות. הרפו - זו הרפיה. כלומר, יש כאן גם מדיטציה וגם יוגה.
גב כף היד הוא הנגלה, ופנים כף היד הוא הנסתר. גם למטבע שתי פנים. כך אלוהים הוא אחד אך יש לו שני צדדים - הגשמי והרוחני. הכוכבים, השמים, הגוף - כל מה שרואים - שייך לנגלה כשאתה פוקח את העיניים. ברגע שאתה סוגר את העיניים וכלל לא חושב, אז הכול טהור ונקי - זו הרוח. אלוהים הוא טהור.
בספר שמות, ג’ י"ד כתוב: "אהיה אשר אהיה". אלוהים הוסיף ואמר: "אהיה אשר שלחני אליכם".
משה ישב ארבעים יום וארבעים לילה (לפי דעתי משה היה במצב של הטראנס המדיטטיבי אותו היוגים מכנים סמדהי), ופתאום שאל את אלוהים "מי אתה?" ואלוהים ענה "אהיה אשר אהיה", זו ההוויה. משה טען שהעם לא יבין זאת, ואז אלוהים קיצר ואמר "אהיה אשר שלחני אליכם". מה זה "אהיה"? אני קיים, בכל המציאות, זו המציאות, זה הנגלה.
שבעים פנים לתורה. היהדות אומרת: "צדיק ורע לו רשע וטוב לו". ניסו לפרש זאת, צדיק ורֵע (חבר) לו. לצדיק יש תלמידים רבים וכולם חבריו. הצדיק נהנה כל ימי חייו כי הוא נמצא עם תלמידיו, רעיו, וחבריו, ואם כך טוב לו. כאשר הוא עוזב את העולם, תלמידיו הולכים אחריו בהלוויה והוא נהנה גם אחרי המוות, לא ייתכן שרע לו.
"רשע וטוב לו", צריך לקרוא - רשע וטוב לא. 
באשר למוות - האדם עובר לממד אחר, שם הוא נח תקופה מסוימת וחוזר בגלגול נשמות בתור תינוק חדש, ואז הוא ממשיך את הדרך כדי לתקן את עצמו.
בתוך האדם קיימים שני כוחות: השטני והאלוהי. האדם צריך להתגבר על הפן השטני ולעלות בדרגה, להיהפך לאלוהי".
 
לסיום שר אברמל’ה שיר שאהב:
כי הכול חולף עם הרוח,
אך יש רוח שלעולם לא תחלוף,
זוהי רוח הנותנת מצב רוח,
זוהי רוח שלעולם לא תחלוף.