שיבוג’י - שרי שיוו שנקאר טריפאטי
מאת:
תרגום:
שיבוג'י הגיע לביקורו הראשון בארץ ביוני 1994. היום בו נחת היה יום מיוחד בחיי, כשהוזמנתי לפגוש בו בסטודיו של נועה בלאס. בדרך למפגש הרהרתי לעצמי ולא ידעתי למה עליי לצפות. מצד אחד התרגשתי לפגוש במורה ליוגה שהגיע מהודו, ומצד שני ניסיתי שלא לפתח ציפיות, כי פגשתי כבר בעברי מספר מורים בעלי שיעור קומה. 

רגע הפגישה עם מורה הוא משמעותי ביותר, ומשול לזרע המכיל בתוכו את כל העץ. 

אחת הפגישות הראשונות עם שיבוג'י, 1994. מימין: עמרם בילו, אלה בילו ואני עם חברים
שיבוג'י המתין לי על המדרכה שמחוץ לסטודיו של נועה ברחוב בילטמור בתל אביב. בזיכרונו המופלא הוא יודע לתאר גם היום, בדיוק רב, שנים רבות לאחר אותו מפגש, מה לבשתי וכיצד הלכתי. כאשר ראיתי אותו, הופתעתי ממראהו הפשוט, הצנוע וחסר הגינונים. שיבוג'י חייך אלי, בירך אותי לשלום, וביחד נכנסנו פנימה. לשאלתו, סיפרתי לו מה אני עושה בחיי. בשלב מסוים השתררה שתיקה, וכעבור זמן מה שאל אותי שיבוג'י מה עדיף, האם לעשות דבר אחד לעומק או הרבה דברים לרוחב. בשאלתו זו הוא נגע באחת הנקודות שהעסיקו אותי באותו זמן. חשבתי מעט, ועניתי בתשובה מתוחכמת ומנומקת היטב, כי עדיף לעסוק ולהתמחות בתחומים רבים. שיבוג'י חשב לרגע אחד וסיכם זאת כך, "יתכן ששנינו טועים או ששנינו צודקים, אבל לדעתי עדיף לעשות דבר אחד לעומק, כי אז, כשמגיעים לשורשו, מגיעים להבנה שכל הדברים מחוברים ביניהם באופן פנימי. אך בוא ונצא לדרך ונראה מה נכון". לא הבנתי אז כל כך את משמעותה של אמירתו "נצא לדרך", אבל היום, לאחר שחלפו השנים, המשמעות ברורה לי הרבה יותר... 

אחר הצהריים, נועה, שיבוג'י ואני ירדנו לחוף פרישמן בתל אביב. התיישבנו על כיסאות הנוח, ולמשך רגעים ארוכים הבטנו בים ושתקנו. בשלב מסוים נשא שיבוג'י את מבטו לשמיים ואמר משהו כמו "הכול כתוב בכוכבים". כאשר חזרנו מהים, הוא נעמד ברחוב פרישמן ואמר באופן שהפתיע אותי מאוד "הרחוב הזה דומה לרחוב בוגרשוב". בדיעבד הסתבר לי ששיבוג'י חלם לפני ביקורו בארץ על רחוב מסוים בישראל, וכאשר תאר את החלום למכריו הישראלים בהודו, הם אמרו לו שהרחוב שחלם עליו מזכיר את רחוב בוגרשוב בתל אביב.

דר' אלי בן אליעזר עורך קבלת שבת בוורנאסי, ספטמבר 2012
כבר מההתחלה אמר לנו שיבוג'י, שכאשר אדם מתרגל 12 שנה בקביעות יום יום, הוא נקרא תלמיד. אמירה זו הרשימה אותי מאוד בהיותה מנוגדת לתפישה המערבית הרווחת. לימים הבנתי, שהבסיס להתקדמות האמיתית בדרך הרוחנית הוא ללמוד להיות תלמיד. 
הדבר הנוסף שנאמר כבר בתחילת הלימוד הוא, שבהודו קיים פתגם האומר: "על האדם לעזוב את העולם באותה דת שבה הוא נולד". 
שיבוג'י לימד אותנו דרך דוגמה אישית לכבד את הדת היהודית. הוא תמיד הקפיד שנערוך בימי שישי את טקס קבלת השבת. באחת הנסיעות בהן היינו איתו בדלהי, ביום שישי בערב, הוא פנה אלינו לפתע ואמר, "חברים, נרדמתם! ערכו קבלת שבת". 
קבלות השבת בוראנאסי הפכו למסורת חגיגית. שיבוג'י גילה מאז ומתמיד יחס מיוחד לקידוש וטרח לוודא שכולם אוכלים מהחלה עליה ברכנו. הייתה לו גם התייחסות מלמדת לאופן בו ערכנו את הקידוש. אם מיהרנו באמירת נוסח התפילה, או ברכנו באופן טכני, הוא ידע לתקן אותנו כדי שהברכה תיאמר מהלב. 

באחת הפגישות הראשונות שלי עם שיבוג'י אצל נועה, בנוכחות חברים נוספים, הוא פנה אלי ואמר: "הגיע הזמן שתכתוב על "יאם וניאם" (ההנחיות המוסריות עומדות בבסיס תורת היוגה) ותלָמֵד זאת במסגרת שיעורי היוגה". הופתעתי מאוד, מכיוון שבאותה תקופה לימדתי את כל שלבי היוגה לפי פטאנג'אלי מלבד את היאם וניאם. הרגשתי חוסר נוחות ללמד אנשים, שחלקם היו מבוגרים ממני, הלכות מוסר. שיבוג'י שחרר אותי מהתחושה הזו, ומאז הפך "יאם ניאם" לאחד הנושאים המרכזיים הנלמדים בבית הספר. 

#ודנטה הלכה למעשה
בביקורו הראשון הטיל עלי שיבוג'י משימה. הוא ביקש ממני לתרגם את הספר "ודָנטָה הלכה למעשה" מאת סווָאמִי וִיווֶקאָנָנדָה. עד אז תרגמתי מספר ספרים שלו מלבד הספר הזה. נרתמתי בהתלהבות למשימה ותרגמתי את הספר במהלך שירות המילואים שלי שהחל זמן קצר לאחר שחזר שיבוג'י להודו. שיבוג'י, שהייתה לו הערכה עצומה כלפי סוואמי ויווקאננדה, אמר עליו, שתלמיד מסור כמוהו לא יוולד בעולם עוד שנים רבות. 

יום אחד פנה אלי שיבוג'י ושאל אותי מה המחיר שאני גובה עבור שיעורי היוגה אותם אני מלמד. באותה תקופה גביתי סכומים נמוכים מאוד מתוך אמונה שהיוגה אמורה להימסר תמורת תשלום נמוך. שיבוג'י שאל אותי באופן ישיר האם אני מעוניין לעבוד במשך כל חיי ביוגה, או להחליף עבודה ברגע שתהיה לי משפחה והוצאות החיים שלי יעלו. כל כך חששתי מהאפשרות שלא אוכל בעתיד לעסוק באופן מלא ביוגה, ומייד השוויתי את המחירים למה שהיה מקובל בשוק. 

בביקורו הראשון שהה שיבוג'י בארץ שלושה חודשים בקרוב. בשלב מסוים הוא הציג בפנינו מחברת, שאת תוכנה הכתיב לו המאסטר שלו, שרי ברהמה גופאל בהאדורי, גורוג'י. במפגשי הלימוד, העביר לנו שיבוג'י את הידע, ואנו הקשבנו לדבריו בשקיקה. המעגל החל להתרחב. להרצאות שנערכו בביתנו, שתיפקד גם כסטודיו ליוגה זה מספר שנים, הגיעו תלמידים וחברים. סדרת ההרצאות עסקה בנושא "ניתוח מבנה האני" מתוך ה'ניאנה יוגה'. בהרצאות הסביר שיבוג'י את חשיבות הבנת השאלה "מי אני?" ברבדים השונים, ואת מבנה האדם, דרך שלושת הגופים, וכאשר הוא נשאל על ידע הצ'קרות השיב כי אינו מתמצא בנושא...
בתחילת הערב בהרצאה הראשונה, עבר שיבוג'י מאדם לאדם, ברך אותו בלבביות ושאל לשמו, וכאשר שוחח אתנו לאחר ההרצאה, הוא זכר את שמות כולם לפי הסדר בו הם ישבו. 

שרי סודהיר ראנג'אן בהאדורישרי ברהמה גופאל בהאדורי בתמונה ששיבוג'י אוהב מאד
מספר חודשים לאחר שחזר שיבוג'י מביקורו הראשון בארץ, טסה נועה בלאס להודו וביקרה את מורו, שרי ברהמה גופאל בהאדורי בוורנאסי. גורוג'י התרשם מנועה ואמר שהדרך אותה פתחה לעבודה על הצ'קרות הינה אמיתית ותתפרסם בעולם. לאחר שגורוג'י פגש את נועה, הוא נתן לשיבוג'י רשות להתחיל ללמד אותנו בריגהו יוגה. מכאן החל הלימוד המרתק של אחת המסורות האזוטריות של היוגה שנשמרה אלפי שנים בסוד. 

אחרי שתרגלנו במשך תקופה, סופר לנו על מקורות השיטה: 
לפני כ- 3500 שנה העניק הרישי בריגהו לאנושות את הכתב המקודש, הברהמה צ'ינטה פרנאלי, שפרושו הוא מיקוד ההכרה בנשמה.
השיטה מתמקדת בהשגת שליטה עצמית על החושים וההכרה, וניתוב הכוח המושג להגשת עזרה לאחרים. רזי הבריגהו יוגה נלמדו במשך אלפי שנים בדרך המסורתית של העברת ידע ממורה לתלמיד, והונחלו בסודיות למתי מעט.
אחד הכתבים העתיקים של הבריגהו שאנגיטה מספרייתו של גורוג'י
במאה השביעית לספירה גנזו המאסטרים כתבי פילוסופיה ורפואה רבים, וביניהם גם הבריגהו שנגיטה, משנוכחו כי אין האנושות כשירה עדיין לקבלם.
הכתבים הוטמנו במקומות מסתור בהודו ובטיבט למשך 1,300 שנה, עד שהגיעה שעתם להיחשף.
לביצוע משימה נעלה זו נבחר בתחילת המאה העשרים יוגי דגול, שרי סודהיר רנג'אן בהאדורי, אשר במהלך טרנס מקודש שחווה, התגלה בפניו הרישי בריגהו, הורה לו לאסוף את כתבי הקודש העתיקים ואף הנחה אותו היכן למצוא אותם. במשך עשרים שנה נדד שרי סודהיר רנג'אן בהאדורי ברחבי הודו וטיבט, קיבץ כ- 40,000 כתבים והחייה שוב את הידע הגנוז. בנו, שרי ברהמה גופאל בהדורי, שנחנך על ידי אביו לרזי השיטה, המשיך במשימת האיסוף והפצת הידע לאנושות. 

בבהגוואד גיטה מופיע פסוק המציין את ההערכה המיוחדת שזוכה לה הרישי בריגהו: 
בהגוואדגיטה, פרק 10, פסוק 25, מתוך התרגום של סוואמי שיבננדה
"מבין כל הרישים (הקדושים, שראו את האמת) אני הוא בריגהוומבין כל המילים אני הוא אום, המילה המסמלת את הנצח.
מבין התפילות אני התפילה שבשתיקה, ומבין העצמים היציבים אני הוא ההימאלאיה".

 
הידע של שיבוג'י היה נרחב והוא התמצא בכל נושא שעליו נשאל. אנשים שהגיעו לבקרו ניהלו עמו שיחות על מדע, פוליטיקה אמנות ועוד. באחת ההזדמנויות, נסע איתנו שיבוג'י לביקור בבית משפחתה של אלה, אשתי, במושבה כינרת. במהלך הביקור התפתחה שיחה על המצב הביטחוני, והוא שטח הסבר מקיף על כל מערך הכוחות במזרח התיכון, תוך התייחסות לעומק על כל מדינה ומדינה באזור. 
תשובותיו לשאלותיי על היוגה הרשימו אותי במיוחד. באחד המפגשים, שאלתי אותו מדוע מתרכזים במפתח הלב בשלב האחרון של השאבאסאנה. שיבוג'י הסביר על שלושת מצבי התודעה, ועל כך שבשינה עמוקה התודעה נמצאת בלב, וכי שאבאסאנה מחקה את מצב השינה העמוקה. דרך השאבאסנה ניתן להיכנס לאותן שניות ספורות המתרחשות במצב השינה העמוקה, שבהן אנו נטענים בכל כמות האנרגיה הנדרשת לנו לתפקד במשך 24 שעות, ולכן, כמה דקות של שאבאסאנה יכולות להיות שקולות למספר שעות שינה. 

בפארק ברמת החייל, 1995
באחת ההרצאות הסביר שיבוג'י על גנטיקה ועל גלגול נשמות, כאשר בקהל נכח מרצה לאנטומיה שמיד הרים את הכפפה וניסה לסתור את דבריו. שיבוג'י השיב לו בהסבר מקיף על גנטיקה, שכלל מושגים מדעיים רבים, עד שבסוף ההסבר, הביע המרצה לאנטומיה את הערכתו לשיבוג'י על דבריו במחוות פראנאם.
באחד מימי הקיץ ביקרתי אותו אחר הצהריים. התפתחה בינינו שיחה על אמנויות לחימה. שיבוג'י ציין שישנה שיטה אחת שהוא מאוד מעריך והיא קראטה קיוקושינקאי. שלושה ימים לאחר מכן פגשתי את שיהאן רונן כץ שפנה אלי בהקשר להתעניינותו ביוגה בעקבות המלצתה של גיסתו. ברגע שרונן נכנס לביתי התרשמתי ממנו מאוד, וחשתי שהוא חייב לפגוש את שיבוג'י. בתחילה הוא סירב, אך לבסוף התרצה והסכים. הדגמתי בפניו את תרגיל 'ברכת השמש' ולמחרת הוא הגיע לפארק ברמת החייל לפגוש את שיבוג'י. ההתאהבות של רונן בשיבוג'י הייתה מהירה ומוחלטת, ובמהלך השנים הפכנו שנינו לשותפים לדרך. 

ביקורו השני של שיבוג'י בשנת 1995 נמשך כחודשיים שבהם נערכו מפגשי היוגה בפארק ברמת החייל. הדגש במפגשים הללו הושם על תרגילים העוזרים בפתרון בעיות, כגון: הפרעות בשינה, התגברות על פחד, עצב, כעס ועוד. במקביל, הוא גם נתן הרצאות וענה על שאלות. באותו ביקור הוא הציג בפנינו מאמר שחיבר, ושקרא לו "מסע היוגה". נועה ביקשה מאבי היקר, עמרם, לתרגם אותו לעברית, ובשנת 2014 יצא לאור הספר "מסע היוגה", פרי עטו של שיבוג'י. 

ערב השקת הספר 'מסע היוגה' מאת שיבוג'י, מאי 2014בהקדמה לספר "מסע היוגה" כתב אבי, עמרם בילו, פיסקה חשובה הקשורה לתחילת הקשר עם שיבוג'י: 
"במהלך שנות התשעים של המאה שעברה השתתפתי בסדנא של נעה בלאס ז"ל אשר לימדה ותרגלה אותנו בנושא הצ'אקרות.
אחד המשתתפים בסדנה היה טייס באל-על אשר סיפר לנו על הסיבה שהביאה אותו להתעניין ביוגה: לאחר שקיבל התקף לב, התדרדר מצבו, הוא קורקע, ונמנע ממנו לטוס. בנו, שבאותה העת טייל בהודו, נפגש עם יוגי אחד וסיפר לו על מצבו של אביו. מששמע היוגי את הסיפור, נתן לבן יאנטרה עבור האב. הבן הביא לאביו את היאנטרה, והוא ענד אותה. להפתעתו, שיפרה היאנטרה את מצבו הרפואי עד כדי כך שחזר לטוס. 
נעה התרשמה מכך, יצרה קשר עם היוגי, והזמינה אותו לבוא לישראל לביקור. כך זכינו לפגוש את שיבוג'י".

מתוך כתב היד המקורי של הספר 'מסע היוגה' מאת שיבוג'ימעניין שכבר בתחילת הקשר שלנו עם שיבוג'י הוא כתב את סיפור היוגה, מהיכן שהיא מתחילה ועד למקום שבו היא מסתיימת - בסמדהי הגבוה ביותר. 
"לדברי היוגים הדגולים, כאשר האגו נוכח, אין אפשרות למאנאס לדעת, להבין ולהתנסות באל (בעצמי). על מנת שאפטר מהאגו בעת החיפוש, עלי להתחיל לנהוג על פי הדרכים הרוחניות הידועות ביוגה, המביאות להתמוססות האגו ולשחרור. האגו הוא המכשול הגבוה ביותר אשר משאיר אותי נפרד ממני – מ'העצמי' האמיתי שלי." (מתוך "מסע היוגה", שיוו שאנקאר טריפאטי)

יום אחד, בעת ביקורו השני, הזמין אותנו שיבוג'י אליו ולימד אותנו כעשרה תרגילים. הוא ביקש מאתנו שעד לתחילת הסדנה נכיר אותם על בוריים משום שאנחנו נהיה אלו שנלמד אותם. 
שיבוג'י דרש לדעת את אשר לימד. באחד השיעורים בפארק ביקש שיבוג'י מאחד התלמידים שלמדו אצלו עוד בהודו, להדגים מול כולם תרגיל שלימד. כאשר ראה שהתלמיד לא זוכר את התרגיל הוא הביע אי שביעות רצון מופגנת. רגע זה נחרת היטב בתודעתי והבנתי, שכאשר המורה מלמד, הוא מתכוון לכך שהתלמיד ישלוט בידע הנלמד. 
לאחר שלימד את קבוצת התרגילים שנועדו להתמודדות עם קשיים הנובעים מהטבע שלנו (בהתייחסות לחמשת האלמנטים) ומששת האויבים, לימד אותנו שיבוג'י אסאנות בסיסיות, ותרגילי מדיטציה עמוקים של הבריגהו יוגה, כגון: מוהו נידרה, מאיה נידרה ואנהאט דיהאן. שיבוג'י הדגיש שיש לתרגל את תרגילי המדיטציה העמוקים בהתאם לקיבולת האישית. אחד התלמידים שתרגל יותר מדי, חלה מאד, וננזף על ידי שיבוג'י על שנהג בחוסר אחריות ופגע בעצמו. 

#בסן
לאחר אחד המפגשים בפארק, ביקשתי משיבוג'י רשות לצלם אותו מבצע את התרגילים, כי חשבתי שתהיה זו הזדמנות יוצאת דופן להנציח יוגי אמיתי מהודו מבצע תרגילים אלו. התגובה שלו לרעיון הייתה שאלך למחרת לסטודיו של חברנו הצלם, חיים בסן, ואבקש ממנו לצלם אותי כשאני מבצע את כל התרגילים בבגד ים. וכך עשיתי. 

בירח המלא של חודש תמוז בשנת 1995 ציינו בפעם הראשונה את הגורופורנימה, היום המוקדש לכבוד המורה במסורת ההודית. באותו יום הזמין אותנו שיבוג'י אל ביתו וערך מדיטציה מיוחדת שהייתה עוצמתית מאוד. 

#בסן
שיבוג'י המשיך להגיע לביקורים פעם, ולפעמים פעמיים, בשנה. מעבר ללימודים דאג שיבוג'י לגבש אותנו מבחינה חברתית, דרך מפגשים וארוחות משותפות. שיבוג'י השקיע מאמצים מיוחדים לעבודה על שיפור האופי שלנו בצורה אינטנסיבית. 
בביקורים הראשונים הרבינו לטייל בארץ. אחד הטיולים הזכורים לי היה טיול שערכנו למצדה. חשבנו שנסייר, כהרגלנו בעבר, במשך חצי שעה באזור העתיקות ואז נרד למסעדה. אך שיבוג'י סייר במקום יותר מחמש שעות. הוא התרכז באזורים השונים שעל המצדה וסיפר, מתוך הרגשתו, על האירועים שהתרחשו במקום, שתאמו מאד את האירועים ההיסטוריים המוכרים לנו. בשלב מסוים, מספר חברים כבר איבדו את סבלנותם, אך שיבוג'י סיים רק לאחר שסייר בכל נקודה בעלת עניין במצדה. 
שאקטי פראנאם, צולם בסטודיו של חברי חיים בסן, 1995
בשנת 1996 שם שיבוג'י דגש על נושא ה'יאם ניאם'. הוא לימד אותנו את משנתו של שרי טאילנג סוואמי, וסיפר לנו על הקשר המיוחד שלו עמו. ממשיכת דרכו של שרי טאילנג סוואמי, שאנקארי מאי, הייתה הגורו של הוריו, והיא העניקה לו את ברכתה כאשר נולד. 
בנסיעותינו הראשונות להודו נהגנו להגיע לוורנאסי בחורף לציון יום הולדתו של שרי טאילנג סוואמי.

שנקארי מאי, ממשיכת דרכו של שרי טאילנג סוואמיבמהלך שנות היכרותנו, שם שיבוג'י דגש על שיפור הזוגיות. לפני נישואינו ביקשה ממני אלה, אשתי, לוותר על תרגול היוגה לתקופה של חודש, כדי לראות מה ממלא את חיי כשאיני עוסק ביוגה. סירבתי בכל תוקף ולבסוף היא ויתרה על העניין. היו בינינו חילוקי דעות על אופן תפישת הזוגיות בשילוב עם היוגה. באותה תקופה חייתי כיוגי מתבודד, אימצתי אורח חיים סגפני, ודגלתי בדיסיפלינה מאוד אדוקה של תרגולים בשעות קבועות, תוך ניהול סדר יום קפדני. בשלב מסויים התרחקה אלה מעולם היוגה מכיוון שהאדיקות שלי עוררה בה התנגדות.
באחד הביקורים הראשונים של שיבוג'י, היו היחסים בין אלה וביני מתוחים מאוד, כאשר עמדנו לנסוע לסיני לחופשה בת שבוע ימים. לפני נסיעתנו עלתה בי המחשבה לבקש משיבוג'י עצה, ופניתי אליו בבקשה לשוחח עימו. שיבוג'י אמר לי שלמחרת יזמין אותי לבוא אליו וביקש שלא אתקשר. 
יצאתי לסידורים לקראת הנסיעה וקניתי מכל טוב כדי להרגיע את הרוחות. כאשר הגעתי הביתה, חיכתה לי במשיבון הודעה משיבוג'י שהושארה כעשר דקות לפני שהגעתי, "בוא עכשיו". 
ההודעה הרגיזה אותי קצת כי לא אהבתי לקבל פקודות, אך לא הייתה לי ברירה כי רציתי בעצתו. כשהגעתי אליו, הוא עמד במרפסת ופניו היו רציניות ביותר. הוא קרא לי, ומבלי לתת לי אפשרות להגיד לו מה רצוני, הוא שאל אותי, "אם אתן לך עצה, האם אתה מבטיח לקיים אותה ללא סייג?" שאלה זו שוב הרגיזה אותי, אך חישבתי את מצבי והבנתי שאין לי ברירה, כי אם אסע לסיני ללא עצתו, המצב ודאי לא יהיה טוב יותר. השבתי בחיוב, ואז הביט בי שיבוג'י ואמר, "בזמן הנסיעה שלך לסיני אל תתרגל שום תרגול יוגה או כל תרגול אחר. פגישתנו הסתיימה ועכשיו לך". הייתי מופתע מאוד, ועזבתי בעלבון את המקום. 
נסענו לסיני, ומכיוון שלא תרגלתי, התפנה לי פתאום הרבה זמן. ביליתי שעות רבות בחברתה של אלה והפכתי לאדם הרבה יותר חברותי. כעבור כמה ימים הבחינה אלה בשינוי, לא קמתי מוקדם ולא תרגלתי יוגה, וכך הבינה ששיבוג'י מעורב בשינוי ושמחה על כך מאד. החופשה בסיני הייתה קסומה עבור שנינו. חזרנו מרוצים ומלאי געגועים, אני ליוגה ואלה לסיני. 
מיד עם חזרתנו הגיע שיבוג'י לביתי להעביר הרצאה. שמחתי לראותו, וסיפרתי לו בגאווה שבעצתו לא תרגלתי שום תרגיל בסיני, ושעמדתי בהבטחתי. הוא הביט בי, הניד בראשו, ואמר שהשינוי שרצה שיקרה עדיין לא התרחש, ושאמשיך למשך עוד שבוע אחד להימנע מתרגולי יוגה. משימה זו הייתה כבר יותר קשה עבורי, מכיוון שהיוגה היוותה אז מרכיב מרכזי בשגרת חיי. כעבור שבוע כשהלכנו ברחוב, הניח את ידו על כתפי ואמר "משום מה ההתקדמות שלך בתהליך איטית יותר ממה שחשבתי, שכח כרגע מהתרגילים ואל תחזור לתרגל עד להודעה חדשה". 
עכשיו החלה התקופה הקשה בתהליך. כעסי עליו הלך וגבר, עד שיום אחד, לאחר חודשיים ללא תרגול, התעוררתי בשבת בבוקר ואמרתי לאלה שנמאס לי, שהחלטתי לעזוב את שיבוג'י ושהגורל כבר יזמן לי מורה אחר. אלה השיבה לי בתקיפות "אין מצב. זו הפעם הראשונה שבה מישהו מצליח להזיז אותך בנקודות החשובות, אתה לא עוזב אותו בשום אופן, ומחר בבוקר אתה נוסע אליו כמתוכנן". לאחר מחשבה הקשבתי לעצתה, ונסעתי למחרת לבקרו. 
כעבור כמעט שלושה חודשים ללא תרגול, אמר לי שיבוג'י, "מחר אתה יכול לחזור לתרגל מה שאתה רוצה כמה שאתה רוצה". ואז הכול כבר היה שונה. הסדהאנה שלי השתנתה, והרג'ה יוגה הפכה למרכזית בתרגול. הזוגיות השתפרה ללא הכר, אלה הפכה מאז גם היא לתלמידתו של שיבוג'י, ועל כך אני חייב למורה תודה גדולה. 

בשנת 1998, אחרי מספר ביקורים בארץ, הודיע לנו שיבוג'י שהגיע הזמן שנפגוש את גורוג'י, המורה הנערץ שלו. 
באחד מערבי השבת האחרונים לפני שעזב את הארץ, לימד אותנו שיבוג'י את נושא המורה-תלמיד על פי התפיסה היוגית. בינואר 1999 התארגנו לנסיעה. הייתה זו תחילתה של תקופה חדשה שבה נסענו להודו פעמים רבות, ושיבוג'י המשיך להגיע לארץ. באחת הנסיעות לווראנסי שאלה אותנו ראטנאג'י, אשתו של שיבוג'י "איך מגיעים לפשטות?" ואחרי שדיברנו על הנושא וניסינו למצוא תשובה היא אמרה "מאוד פשוט להיות מסובך ומאוד מסובך להיות פשוט". הוסבר לנו שההגעה לפשטות היא אחת ההנחיות ביאם ניאם של הבריגהו יוגה, והמצב בו היוגי מגיע לפשטות כמו של ילדים נקראת AJARBE DHARMA, והדוגמא לכך היא גורוג'י עצמו.

בנסיעה הראשונה שלנו לוראנאסי עם תלמידים שלי, במרץ 1999, הם שמו לב שכל נושא שדיברו עליו בשעת ארוחת הבוקר על הגג, היה הנושא בו שיבוג'י פתח את ההרצאה שלו, ומכיוון שהדבר חזר על עצמו מידי יום, עלתה ההשערה בקרב החברים שאני הוא זה המספק את המידע לשיבוג'י. מיותר לציין שלא כך היה הדבר. וכששיבוג'י הגיע לביקורים בארץ ואלה ואני היינו נוסעים לבקר אותו, הוא היה פותח את השיחה פעמים רבות בנושא עליו דיברנו בינינו כשהיינו בדרכנו אליו.

במחנות ההשמדה בפולין, 2010לאורך השנים הביע שיבוג'י את רצונו לבקר במחנות ההשמדה בפולין. בשנת 2010 ארגן אחד החברים את הנסיעה ויצאנו למסע שהיה עוצמתי ביותר, אותו חווינו דרך ראייתו הרגישה של שיבוג'י. כאשר ביקרנו בבונקר של מרדכי אנילביץ, התיישב שיבוג'י על הרצפה ופרץ בבכי. עמדנו נבוכים למראה המורה ההודי שלנו המתרגש מהחוויה יותר מאתנו. שיבוג'י אמר לנו "יש לי נוהג. כשאני נמצא במקומות מסוימים אני רואה הבזקים של תמונות מהעבר, ומה שאני רואה, אלו תמונות קשות מנשוא". אותו מסע לפולין העמיק מאד את הקשר של החברים שהיו שם, להיסטוריה של עמנו. 

משנת 2004 התחלנו לארח את שיבוג'י וראטנאג'י בבתים משלהם בעת ביקוריהם בארץ וגם זה הפך ללימוד גדול. שיבוג'י הנהיג מסורת של בית פתוח מבוקר עד לילה. כל אחד מוזמן להגיע ולעזוב בזמנו, תמיד יש אוכל, שתייה וכיבוד, והתחושה בבתים האלו היא של אהבה אינסופית, כאשר הזמן שלו מוקדש בעיקר לאנשים. במהלך הביקורים של שיבוג'י וראטנאג'י אנו עורכים סדנאות בנוכחותם, שאליהן מגיעים אנשים רבים, כאשר אהבתם לבני האדם היא זו המושכת אליהם את כולם.
סדנה בארץ, 2013הילדים משחקים בבית של שיבוג'י וראטנאג'י בביקורם בארץ, 2010, שם הרשו להם לשחק ולהשתולל כאוות נפשם