מאת: אבי בן-שמעון

עריכה: גלה חפץ

[2]", האיצה את התקדמותו הרוחנית. הוא הונחה על ידי ראם לקרוא את כתביהם של שרי קרישנה - "בהגאוואד גיטה[3]", בודהה - "אור על אסיה", ישו הנוצרי – "הברית החדשה", מהאטמה גנדי – "הודו הצעירה" ו-"הדת המוסרית". בהדרגה התבהרה בהכרתו הידיעה כי ראם הוא המציאות היחידה, וכי כל השאר כוזב.       

הנסיבות בהן החליט ויטאל רָאוֹ לנטוש את העולם ולהקדיש עצמו לראם מתוארות בספרו "חיפוש אחרי אלוהים":

"וכך, לילה אחד כשהיה עסוק בלגימת מתיקות שמו, עלה בהכרתו של ראמדאס -

'הו ראם, כשעבדך מוצא אותך בה בעת רב עוצמה וכל כך אוהב, ושזה השם מבטחו בך יכול להיות בטוח בשקט אמיתי ובאושר, מדוע לא ישליך עצמו כליל לרחמיך, דבר המתאפשר רק על ידי ויתור על כל דבר המתקרא "שלי"? אתה הנך הכול לעבדך. אתה הנך המגן היחידי בעולם. אנשים הולכים שולל כאשר הם מצהירים "אני עשיתי את זה ואת זה. זה שלי וגם זה שלי." הכול, הו ראם, שלך הוא, והכול הוא מעשה ידיך בלבד. כל תפילתו של עבדך אליך היא שתיטול אותו תחת הנחייתך המלאה ותסיר ממנו את ה-"'אני"'.

"תפילה זו נשמעה, ועכשיו ראם ביקש ממנו לפתוח את הספר "אור על אסיה" שהיה מונח לפניו, ועיניו נחו על העמודים בהם מתואר ויתורו הגדול של בודהה, אשר אמר:

'עתה הגיעה השעה בה עליי לעזוב
את כלוב הזהב, בו ליבי כלוא חי,
למצוא את האמת; שמעתה ואילך אחפש,
לתועלת כל בני האדם, עד שתימצא האמת.'

"ואז במקביל, פתח ראמדאס את הברית החדשה והואר לנוכח מילותיו המוחלטות של ישו הנוצרי:

'וכל הנוטשים את בתיהם או אחיהם, או אחיותיהם,
או אב או אם או אישה או ילד או ארצות למען שמי,
יקבלו פי מאה ויזכו בחיי נצח.'

ואז שוב פעל באותו האופן בהתייחס לבהגווד גיטה – וקרא את הסלוקה(פסוק) הבאה:

'נטוש את כל חובותיך ובוא אליי בלבד לחסות בו,
אין צער, אשחרר אותך מכול חטאיך.'"

כך דיבר ראם מתוך מילותיהם של שלושה אוואטארים[4] עצומים אלו – בודהה, ישו וקרישנה – ושלושתם כיוונו את ראמדאס לאותו הנתיב – ויתור. בו במקום החליט ראמדאס לוותר למען ראם על כל מה שעד אז אימץ לחיקו כשלו, ועזב את עולם הסמסארה[5]. כשעזב כתב לאשתו:

"אחותי היקרה,

מעתה את לי רק אחות. שרי ראם, אשר לרגליו הכנעתי את עצמי לחלוטין, קרא לי הרחק מטווח חיי הקודמים. אני הולך להיות קבצן בעולם הרחב תוך חזרה על שמו המתוק של שרי ראם. יודעת את כי אין לי כל שאיפה בחיי מלבד המאבק על חסדו ואהבתו של שרי ראם. למטרה זו בלבד אני מקדיש את שארית חיי ואף מוכן לסבול למענה סבל גדול ככול שיהיה. יתכן כי לא ניפגש עוד שוב – לפחות לא כבעל ואישה. צעדי תמיד בנתיב האלוהים והאמת, ודאגי כי ראמה (שם החיבה של בתם) תעשה זאת אף היא.
אל תוותרי על גלגל הטוויה. הוא יעניק לך שקט ואושר. תני גם לראמה לטוות בו.
ברכתו של שרי ראם עליך ועל ראמה. הוא מגן על שתיכן. 

שלך בחיבה,
פ. ויטאל ראו
27-12-1922" 

ב-27 בדצמבר 1922, בהיותו בן 38, ניתק ראמדאס את כל קשריו הארציים והפך לנזיר מקבץ נדבות, המפנה את גבו לחיי הנוחות של הבית והמשפחה, כשהוא מעדיף על פניהם את חיי ההשפלה וחוסר הביטחון כחסר בית.

לאחר שרחץ בנהר קאווירי הקדוש בשריראנגם, השאיר ראמדאס את בגדיו הלבנים מאחור כמחווה לנהר, ולבש את בגד הנזירים הכתום. לאחר מכן, נשא תפילה לראם:

"הו ראם! הו הנצחי האהוב - מגן כל העולמות! רצונך בלבד הוא זה אשר גרם לעבדך הצנוע לאמץ את דרך הסניאסה[6]. בשמך בלבד, הו ראם, הוא ויתר על הסמסארה, וניתק מכל התחייבות, מכל קשר.

הו ראם, ברך את עבדך הדל בחסדך. יהי רצון שתעניק לראמדאס כוח, אומץ ואמונה לשאת בשמך, ראם, את הנדרים הבאים, ולעמוד בכל מבחן ובכל סוג של מחסור אשר יעמדו בדרכו של הסניאסי, בעוברו דרך החיים הקשים והמסוכנים של נזיר מקבץ נדבות:

1.      מעתה ואילך יוקדשו חיים אלה למדיטציה ולשירותו של שרי ראם.
2.      אשמור על פרישות מוחלטת, ואראה בכל הנשים אימהות.
3.      הגוף יתוחזק ויוזן ממזון אשר יושג על ידי "בהיקשה" (מזון שניתן לנזירים כצדקה) או ממה שיוצע כנדבה."

מעתה ואילך שינה ויטאל ראו את שמו ל"ראמדאס", שפירושו "משרתו של אלוהים", וחי מנדבות. הוא מעולם לא הסכים לקבל כסף, ואין זה משנה עד כמה נהגו בו ברוע, הוא תמיד הגיב לכול באהבה. התרגול שלו היה לראות את העולם כצורותיו השונות של ראם, וכך לראות גם בכל העולה בגורלו את רצונו של ראם. המנטרה עליה חזר הפכה בהדרגה אף היא לתרגול מסביב לשעון.

"אנשים אינם יודעים מה חזרה על שמו של אלוהים יכולה לעשות. רק אלה אשר חוזרים על שמו בקביעות יודעים את כוחה. היא יכולה לטהר את הכרתנו לחלוטין...השם יכול לשאת אותנו לפסגת ההתנסות הרוחנית."

בשנת 1923 נפלה בחלקו של ראמדאס הזכות לראות את הקדוש ראמאנה מהרישי בפגישה אישית שנמשכה כחמש דקות. פגישה בלתי נשכחת זו, היוותה נקודת מפנה בחייו של ראמדאס, שאת הכרת תודתו על כך הביע בספרו "החיים האלוהיים" (The Divine Life):

"כאשר לבסוף הניח שרי רמאנה את מבטו על ראמדאס ועיניהם נפגשו, חש ראמדאס שהוא יוצק לתוכו את כוחו הרוחני ואת חסדו בשפע כה רב, עד שראמדאס רטט, באשר האור האלוהי הבהיק בהכרתו, ליבו ונשמתו. עיניו של שרי רמאנה קרנו תמיד בזוהר אשר היה פשוט ומיוחד ושאי אפשר לעמוד בפניו - זוהר מעורב בעדינות רבה, חמלה וחסד. הדקות הבודדות בהן שהה ראמדאס במחיצתו של הקדוש היוו גורם מניע רב ערך בקריירה הרוחנית שלו."

לאחר מכן התבודד ראמדאס במערה באָרוּנָצָ'לָה[7]תוך שהוא משנן את ה"ראם מנטרה" יומם ולילה. בוקר אחד, לאחר עשרים יום של שהייה במערה, חש ראמדאס שעיניו מתמלאות באור בוהק, והוא הבין כי נוכחותו של אלוהים נמצאת בכול. חזיון חדש זה של האוניברסאלי, הכניס אותו למצב של אושר אקסטטי, עד שהחל להתרוצץ על הגבעה מצד אל צד, תוך שהוא מחבק עצים וסלעים וצועק בשמחה "זהו ראם שלי, זהו ראם שלי!" הוא לא יכול היה להתנגד לאקסטזה המתגברת. זו הייתה הפעם הראשונה שבה חווה חיזיון אוניברסאלי.

 ראמדאס המשיך לנדוד ברחבי הודו ומחוצה לה, וצבר קהל חסידים רב אשר הגיע מכל קצוות תבל והתקבץ סביבו. בשנת 1931 הקימו תלמידיו את Anandashram ("משכנו של האושר") בעיר קאנהאנגאד, אשר פעל לרווחת המקומיים וברוח המסר של אהבה ושירות אוניברסאליים. בין תלמידיו המפורסמים של ראמדאס נמנים מָאטָאגִ'י קְרישְנָבָּאי, סוואמי סָאטְצִ'ידְאָנָנְדָה, סוואמי מוּדְרָאנָנְדָה ויוגי רָאמְסוּרָאטקוּמָאר. שרי סוואמי ראמדאס הרבה בכתיבה והשיב למכתביהם של מאמינים אשר נהגו לקרוא לו בשם החיבה 'פָּאפָּה'. תלמידיו מתארים אותו כאדם מיוחד מאוד אשר במהותו ייצג אהבה וחסד אלוהיים קורנים.

תלמידו, סוואמי סָאטְצִ'ידְאָנָנְדָה, מתאר כיצד המחיש ראמדאס את חוסר הערך של ידע תיאורטי בוֵודוֹת[8], כשהוא מספר את הסיפור הבא. הוא שהה במקדש קטן כאשר ניגש אליו אדם ושאל אותו, "מי אתה?"
"אני ראמדאס" הוא השיב בפשטות.
"לא. אתה משקר" השיב האורח. "אתה ראם בכבודו ובעצמו. אינך יודע מה אתה אומר כשאתה מצהיר שאתה ראמדאס. אלוהים הוא הכול ונמצא בכול. הוא בתוכך ולכן אתה הוא. תודה בזאת מיד."
"אמת, ידידי היקר" השיב ראמדאס, "אלוהים הוא הכול. אבל בה בעת יש לדעת שאלוהים הוא אחד, וכאשר הוא בתוכך ובכל דבר סביבך, האם תרשה לי לשאול אותך בצניעות למי אתה מפנה את השאלה?"
לאחר מחשבה קצרה השיב האורח, "ובכן, שאלתי את השאלה הזאת את עצמי".

סוואמי ראמדאס הלך לעולמו בשנת 1963 כתוצאה מהתקף לב קשה כשהמנטרה 'Om Sri Ram jai Ram Jai Jai ram' רוטטת על שפתיו עד לנשימתו האחרונה. 

"קח לך את תפקיד כלי השרת בידיו של אלוהים אשר עושה את מלאכתו שלו בדרכו שלו"

לאסופת סרטי וידאו על סוואמי שיבננדה 

לצפייה ברצף הסרטים: 

 

מקורות

 Introduction to the 1998 edition of  'THE LIFE OF SWAMI RAMDAS'  .1
2.  www.worldwisdom.com/public/library/default.aspx :From the World Wisdom online library
MY BELOVED PAPA, SWAMI RAMDAS - By SWAMI SATCHIDANANDA (of Anandashram) .3
4. The Essential Swami Ramdas: Commemorative Edition

 

---

גרסה להדפסה

  

שלח לחבר

תגיות: