מאת: ד"ר אהוד בילו

קונדליני הוא כוח רוחני גדול המתואר כנחש, השוכן בדרך כלל בצורה רדומה, וכלוא בצ’קרה הראשונה. המטרה המרכזית בכל תרגולי היוגה היא לעורר כוח רוחני זה. כאשר אנרגיית הקונדליני מתחילה להתעורר היא מטפסת במעלה עמוד השדרה בתעלת השושומנה, מאירה כל צ’קרה שאליה היא מגיעה ומאפשרת להכירה בשלמותה. בתהליך זה של העלאת האנרגיה נחשפות בפנינו שכבות עמוקות יותר ויותר של עצמנו.
 
סיר ג’והן וודרוף תרגם בספרו "The Serpent Power" חרוזים מסנסקריט בהם תאור פיוטי של אנרגיית הקונדליני אותה ביטאו היוגים בכתביהם:
ממעל מאירה הקונדליני הרדומה, מעודנת כגבעול הלוטוס.
היא מבלבלת את העולם, מכסה בפיה את פיו של ברהמה.
צורתה נחשית כספירלת הקונכייה, סובבת שלוש פעמים וחצי מסביב לשיווה.
אורה כהבזק אור רענן.
מלמולה מתוק כזמזום עדת דבורים מוכות אהבה.
היא יוצרת את הפיוט הערב לאוזן
 (יצירה ספרותית בה החרוז מתואר בצורת תמונה)
ואת כל שאר היצירות בסיפור ובחרוזים מתמשכים בשפות אחרות.
זו היא האוחזת בכל ביטויי החיים שבעולם בדרך השאיפה והנשיפה
 ומאירה בחללו של שורש הלוטוס כמחרוזת של אורות נוצצים.
 (Woodroffe,1928).
 
סוואמי ויווקננדה (1892) טוען שעם התעוררות הקונדליני רואה היוגי בעיני רוחו מראות נפלאים ומקבל כוחות גדולים. כאשר האנרגיה מגיעה לראשו של היוגי הוא משתחרר מהצמידות לגוף ולהכרה ומשיג שחרור. במצב זה נוצר איחוד בין הקוטב השלילי של האנרגיה הנמצא בבסיס עמוד השדרה לבין הקוטב החיובי הנמצא בקדקוד הראש. מצב זה נקרא ביוגה סמאדהי שפירושו הארה. הפיסיקאי קאפרה (1996) כותב בספרו "הטאו של הפיסיקה" שכאשר היוגי נכנס למצב של סמאדהי הוא משיג את התובנה החודרת המאפשרת לו להיות מודע לאחדותו המוחלטת של היקום.
בחיי היום יום איננו ערים לאחדות זו של כל מרכיבי היקום. אנו נוטים לפלג את העולם לאובייקטים נפרדים ולמאורעות. חלוקה זו היא שימושית והכרחית לקיומנו בסביבה היום יומית. זו היא הפשטה המשמשת את אבחנתנו ואת האינטלקט האנושי הממיין שלנו.(שם).
האחדות הבסיסית של היקום איננה רק המאפיין המרכזי של החוויה המיסטית אלא גם אחת מהתגליות החשובות של הפיסיקה המודרנית. הדבר מתגלה ברמה האטומית ובאופן משמעותי כשמעמיקים לחדור לנבכי החומר אל מציאות החלקים התת אטומיים (קאפרה, 1996). המודלים השונים של הפיסיקה התת אטומית מבטאים שוב ושוב את ההבנה שמרכיבי החומר והתופעות הבסיסיות הכרוכות בהם משולבים כולם אלה באלה מיוחסים זה לזה ותלויים זה בזה. לא ניתן להבינם כאיכויות נפרדות אלא רק כחלק אינטגראלי של אחדות.
 
פרופ’ אלברט איינשטיין התייחס לנושא האחדות:
האדם הוא חלק מהשלם שאנו מכנים "היקום", חלק שהוא מוגבל בזמן ובחלל. הוא חווה את עצמו, את מחשבותיו ורגשותיו כדבר מה נפרד מהשאר - מין אשליה אופטית של תודעתו. אשליה זו משולה לכלא הכובל אותנו אל רצונותינו האישיים המוגבלים ומגביל את חיבתנו לאנשים המעטים הקרובים אלינו. משימתנו היא להשתחרר מכלא זה באמצעות הרחבת מעגלי החמלה שלנו עד שיחבקו את כל היצורים החיים ואת הטבע כולו על כל יופיו (סוגיאל, 1996).

 

 

מקורות
1. קאפרה, פ. (1996). הטאו של הפיסיקה- חקר ההקבלות של הפיסיקה המודרנית לבין המסטיקה של המזרח. תל אביב:רמות.
2. רינפוצ’ה, ס. (1996). ספר המתים והחיים הטיבטי. הרצליה: גל.
3. Woodroffe, J. (1928). The Serpent Power. Madra: Ganesh & Co.

גרסה להדפסה

  

שלח לחבר

תגיות: