מאת: ד"ר אהוד בילו

משה פלדנקרייז קרא לשיעוריו הקבוצתיים A.T.M. - Awareness Through Movement, "מודעות דרך התנועה". העוסק בשיטה זו, מפתח את יכולתו להתבונן, ובכך לומד לא להניח למחשבה להפריע בתהליכים התנועתיים, ולא לאפשר לידע קודם או לדעות קדומות להכתיב תבניות המפריעות לידע חדש להיקלט. היוגה גם היא עוסקת בהתבוננות, כאשר חלק גדול מההתבוננות מופעל על רבדיו השונים של האדם.

כמו שיטת פלדנקרייז, כך גם ההאתה- יוגה משתמשת בגוף ככלי עיקרי להגיע להכרה עצמית. בהקדמה שכתב ד"ר משה פלדנקרייז לספר "יוגה ובריאות", העוסק בהאתה- יוגה (יסודיאן, הייך, 1959), הוא כותב, כי היוגה קשורה להשקפת עולם השמה לה למטרה להעלות את הנפש לדרגה שממנה אין לה יותר צורך לרדת לגלגולים נוספים, מכיוון שהגיעה לשלמות.
רבים מהשיעורים של שיטת פלדנקרייז עוסקים בארגון מצבי גוף אשר נכללים בתוך תנוחות היוגה. למעשה, אדם המשתתף בשיעורים, מארגן את גופו כך שיבצע את התנוחות באופן קל יותר ומושלם.

ארגון הגוף הוא מושג שהכרחי ללמוד על מנת להבין את הערך המוסף של שיטת פלדנקרייז. גוף מאורגן מבצע את התנועות השונות באופן כזה, שכל החלקים האמורים להשתתף בתנועה מסוימת, במטרה לבצעה ביעילות מכסימלית, אכן משתתפים בה. הארגון מתרחש באופן טבעי כתוצאה מהשיעורים. הודף כדור-ברזל המאורגן בגופו, ילמד לשתף בתנועה את האגן, ולא רק את היד. אדם מאורגן בגופו המסתובב לאחור, יבצע את הפנייה לא רק מהצוואר, אלא ישתף גם את הכתפיים, האגן והרגליים.
ישנם שיעורים המתייחסים ישירות לתנוחות היוגה, כגון: הכנה לעמידת ראש, הכנה לעמידת כתפיים, הכנה לברכת השמש, ארגון הישיבה המזרחית, ועוד. כמו כן, ישנם שיעורים רבים נוספים העוסקים בכפיפת הגו לפנים, זקיפת הגו, פיתול הגב ועוד, ותרגילים המארגנים את הגוף בתנוחות התואמות לאלו של היוגה, כגון: קשת, ראש ברכיים ופיתול.
ישנם שיעורים העוסקים בשיפור הנשימה, ומביאים להבנת תנועת הצלעות, הסרעפת והבטן, מארגנים את הנשימה כך שתהיה מלאה ונוחה, ומבהירים את הקשר שבין היציבה והנשימה.

כאשר אדם מתנועע, ניתן ללמוד רבות על אופן ביצוע התנועה, למשל: האם הוא משתמש בכוח? עד כמה הוא פועל מתוך שאפתנות מופרזת? עד כמה הוא עסוק במטרה ולא בדרך? עד כמה הוא מתארגן נכון עם גופו? ואילו  כאשר אדם נמצא בתנוחה סטטית, קשה יותר להתבונן במרכיבים אלה מכיוון שהמידע שהוא מעביר הוא מצומצם יותר. אפשר להשוות זאת לאינפורמציה שאנו קולטים על אודות מקום מסוים מתוך שקופית או דרך צפייה בסרט. האינפורמציה הזו קשה לקליטה, הן על ידי האדם עצמו, והן על ידי המתבונן מהצד.
הנחיית אדם, באופן מילולי, להשתמש בפחות כוח, הנה במקרים רבים חסרת ערך, משום שייתכן מצב שלאדם מסוים יש סף כוח גבוה, ולפי הרגשתו הוא משתמש במעט כוח, בעוד שבהתבוננות מהצד נראה בבירור שהוא מתאמץ מדי. לכן יש צורך להציב לו מראה מעשית, ולאפשר לו להיווכח בכמות המאמץ שהוא משקיע בביצוע התנועה.
התנועה במסגרת מגבלות תנועתיות, כגון – לקום משכיבה לישיבה כשהידיים אוחזות בכפות הרגליים - מאלצת את האדם לעמוד מול מראה, המשקפת לו כיצד הוא מבצע את הדברים, מצב החשוב הרבה יותר מהביצוע עצמו. אם הוא משתמש בכוח מיותר, אזי הוא נאלץ לאמץ את הידיים בזמן הקימה. אם גופו מאורגן נכון, הוא מסוגל לעצור את התנועה בכל שלב שלה. אם הוא עסוק בהשגת המטרה, הוא יתרומם לישיבה גם אם יצטרך להשתמש בכוח, ולא יתמקד בלמידה כיצד לארגן את הגוף נכון יותר.
 
בעקבות שילוב שיעורי פלדנקרייז במסגרת שיעורי היוגה הרגילים, הבחנתי בשיפורים בקרב התלמידים בתחומים הבאים
   1.  שיפור ארגון הישיבה במדיטציה, ויכולת לשבת למשך פרקי זמן ארוכים יותר.
   2.  שיפור היכולת בביצוע תנוחות היוגה, הן מבחינת הגמישות והן מבחינת איכות הביצוע.
   3.  ביצוע התרגילים בגבול היכולת, ושחרור ממוטיבציות מוגזמות להצליח בתנוחות באופן הפוגע בגוף.
   4. שיפור בארגון הגוף של המשתתפים המתבטא בתנועה מאורגנת יותר.
   5. למידה מהירה יותר של תנוחות מסובכות לביצוע, כגון: עמידת ראש.

גרסה להדפסה

  

שלח לחבר

תגיות: