כתבי היוגה העתיקים

הוודות

הראמאיאנה

המאהאבהאראטה

בהאגוואד גיטה

הבהאגווד גיטה לתלמידים - הספר השלם

הסוטרות של פטאנג’לי

הארי האריה - אגדה ודנטית

טָאיטִירִיָה אוּפָּנִישַאד:בְּרִיגהוּ-וָאלִי

כיסופים אל הנכון - פרק ג’
שיתוף ב: Whatsapp שיתוף ב: SMS
מאת: סואמי וינקאטסננדה
תרגום: א. ליסוד
הקלדת הספר: גלה שגב חפץ
המהנדס המייצר מנוע למכונית, יודע להפעילו, להחזיקו ומה משפיע עליו לרע. אתה אינך שואל אותו. הנך מקבל את הוראותיו בנוגע למכונית. אתה מוכרח. אלוהים שברא את העולם מספר לנו על איזה יסוד בראו. עלינו לקבל זאת.
"פעל למען ההקרבה, אחרת – הפעולה תקשור אותך אל חלד זה. לכן, הה ארג’ונה, עשה כן למען המטרה הזו (למען ה-Yajna או ההקרבה) חפשי מהתקשרות".
העולם מיוסד על שירות הדדי. ג’אג’נה (מלה חשובה ובעלת צליל חזק), פירושה הבלעדי, שירות בלתי-אנוכי וחסד, יכול אתה להבין זאת בנקל: האדם מרוויח כסף, רוכש בית ופרודוקטים. אשתו מנהלת את הבית, מגישה את הארוחות בזמנים מתאימים ומאפשרת לו על ידי כך למלאות את עבודתו. אם שניהם ממלאים את החובות המוטלים עליהם ומקיימים את השרות איש לגבי זולתו בנאמנות ובכל הרצינות – הרי הם מאושרים. אם אחד מהם משתמט ממילוי חובתו – קיים סבל. כשאנו ממלאים את חובתנו ללא רגש אנוכי, שלא על מנת לקבל פרס – זוהי יוגה. אין זאת אומרת שהאב המספק לאם אמצעים להשגת מצרכי המזון, אינו צריך לרצות גם לאכול בבית או האם המבשלת את האוכל, תלך לבית מלון לאכול! המטרה איננה צריכה להיות רווח או עודף זכויות, תמורת מילוי החובה, כי אם שרות לזולת, תוך אהבה וטהרה. ישנה כאן אהבה ונכונות בלב. באווירה זו גם העמל היומיומי יכול להיהפך לתענוג ולבסוף ליוגה. כלל זה של אי אנוכיות שייך לכל דבר. העולם הזה בנוי על יסוד תלות הדדית. אלים או מלאכים  (הכוחות הנסתרים שמעבר לכוחות הטבע), האנושות, חיות וצמחים – כולם תלויים בחוק זה, מכיוון שאיננו רואים את האלים (ה-Devas) המפקחים על הגשם, על הכוח ופוריות הקרקע, אנו איננו מכירים בהם. אבל אין בכך כלום. האש תבער בין אם נכירה או לאו. האלים מספקים לנו גשם, אויר ואור שמש והם מקווים שאנו נעשה דבר מה גם מצדנו: למלאות את חובתנו לשרת איש את רעהו ולהיות נדיבי לב. הם אומרים לנו: "חלק עם זולתך מה שיש לך", אמא-אדמה מניבה מזון. הנך זורע גרעין אחד והאדמה מכפילה מאות פעמים. ללא עזרתה אינך יכול לעשות זאת. היא נותנת בשפע, אך לא בכדי לאחסן את המזון על ידי מישהו, אלא בכדי לאוכלו ולחלקו בין כולם. אלים אלה משגיחים על רוחנו ועל לבותינו. וזוהי הסיבה, שכה קשה לספקם. איננו יכולים לרמותם, אך גם קל למצוא חן בעיניהם. אין רצונם, שנערוך חגיגות פאר ונבזבז הרבה כספים. רצונם שנהיה נדיבי לב. עושי חסד ומכניסי אורחים. רצונם, שכל העושר הניתן לנו על ידם יחולק בין כל בני האדם. הם נעדרי משוא פנים. הגשם יורד למען כולם, השמש מאירה לכולם, האדמה מניבה פירות וירקות עבור כולם. אין להם ההרגשה של רכוש פרט. של פרטיות. האדם, הוא שהמציא זאת, שטח אדמה שאינו שלו, כי אם השייך לאדמה. הוא מכריז שזה רכושו ומקים גדר סביבו! בהרי ההימאלאיים יש לנו כמה מעינות חמים. אחד הוא במקום המפורסם בשם באדרינאט ואחר בקרבת קידארנאט. חכמים בנו שם אגם-רחיצה יפה והעמידו אותו לשרות הכלל. וזהו מה ששרי קרישנה רצה שאנו נעשה. אבל במקומות אחרים תמצאו בני אדם הטוענים שמעינות אלה הם רכושם הפרטי ודורשים מכם תשלום, אם רצונכם להתרחץ בהן. זוהי אנוכיות. היא שוללת את הרגש האנושי, את זכות העדיפות הגדולה שלנו.
תאר לעצמך שהאם מעמידה צלחת מלאת סוכריות לפני חמשת ילדיה. אם כולם מחלקים יפה את הסוכריות ביניהם, היא תסתכל תוך סיפוק רב ותוסיף להם עוד ועוד. אם אחד הילדים יחטוף את כל הסוכריות מבלי להשאיר לאחרים את חלקם, האם תיתן לו סטירת לחי ותיקח אותן ממנו. אם יריבו בגלל הסוכריות היא תיקח אותן, תחזירן לארון ותסגור אותן, "אינכם זכאים לקבל סוכריות". זהו בדיוק מה שקרה בעולמנו. שורר בו רעב וסבל כי אין לבני-אדם אותה רוח של חסד ואי-אנוכיות.
שרי קרישנה מגנה את האדם האנוכי ומכנה אותו גנב, ישנם שני מיני גנבים, האחד גנב את הבגד שלך מביתך והשני, (אנו קוראים לו ג’נטלמן), לוקח את הבגד מהחנות כשאיננו זקוק לו ואתה הזקוק. שניהם גנבים, מכיוון ששניהם שוללים את המצרך הדרוש. שרי קרישנה רוצה שנהיה פעילים ובעת ובעונה אחת נהיה חופשיים מאגואיזם. לעתים אנו מאכזבים את עצמנו ואת האחרים באמרנו: "אנו עובדים בכדי להרוויח את העושר הזה". העבודה צבועה לעתים בזיוף. האם הגנב איננו עובד גם כן למען הריווח? מי עלי אדמות עובד כה קשה ובדממה כמו האדמה כשלעצמה. ומה מעטה היא דרישתה מאתנו. אי-אנוכיות הוא חוק אלוהי המאפשר לנו לדעת את אלוהים. אבל אנשי המדע אומרים לנו, שרק האגואיזם הוא המניע את האדם לעבוד, להרוויח, להיות אקטיבי. הם מקדשים את האגואיזם כטבע האדם. לא: הוא הטבע של השטן. טבע האדם צריך להיות קרוב מאוד לטבע האלוהים. אלוהים נתן את מתנותיו באופן שווה לכולם, הוא רוצה שנהיה בעלי לב רחב ורוח נדיבה.
קיימת אמרה בלשון טמיל האומרת, "אשתי אדיבה באמצעות רכושו של הזולת". אך זה לא נכון במקרה שלנו. האדמה ותוצרתה שייכים להקב"ה. ליוצר-כל, אך אנו איננו אדיבים אפילו כאן, להיפך, אנו טוענים, שזה שלנו וצוברים אותה, לאמיתו של דבר, לא עשינו שום דבר. אף אחד מאתנו אינו יכול ליצור את השמש ובלעדיה איננו יכולים לחיות. אף מדען איננו יכול ליצור רוח, אף מדען אין בכוחו ליצור מנגו. בימינו, המדענים מייצרים ויטמינים סינטטיים, אך אל נא תשכח, שהחומר הגולמי נוצר על ידי אלוהים. הדבר היחידי שהמדען נותן זהו שכלו, אך גם זה מתנת אלוהים היא ויצירתו. כל זה ניתן לנו על ידו. אלוהים ברא את הכול. זכור זאת תמיד היטב ואז תזכור תמיד את האלוהים. אזי תעשה את רצונו ותזכה לשלום ולשמחה.
ארג’ונה שאל שלאה מעניינת מאוד בשטח זה בבהאגאואד גיטה: אם כל דבר הנמצא כאן ניתן ברצון אלוהים – מדוע אנו אומרים שהאדם יצר את החטא? 
שרי קרישנה האהוב נתן תשובה ישירה.
 
"זוהי תאווה, זהו צער הנולד מ- Rajaguna הבולע הכל, את כל החוטאים, הכר בו כאויבו של העולם הזה".
 
אין ספק שאפילו עלה יבש אינו יכול ליפול ללא רצונו. אך האדם מתאווה לכל כך הרבה דברים. התאווה הזו מביאה אותו לידי חטא, מכיוון שהיא גורמת לשכחת-האל. אין חטא יותר גדול מתאווה ואגואיזם. זכור זאת תמיד. המנע מתאווה והתרחק מאגואיזם ותהיה אלוהי.
תגיות: