הג’נאנה יוגה מציעה דרך מעשית לחקירה עצמית, המובילה את האדם לחוויה המפתחת אהבה וכבוד לכל אחד באשר הוא.
הג’נאנה זו היוגה של החקירה הבלתי פוסקת בשאלה ’מי אני’? זהו שביל החוכמה וההבחנה והוא מלמד לראות את המציאות כפי שהיא באמת. ההולך בשביל זה חוקר את עצמו בעזרת הבודהי - האינטלקט. עבור הג’נאני אלוהים הוא ידע אינסופי והוויה אינסופית (סוּרפננדה, 1985).
ה"עצמי" שאותו הג’נאני מחפש הוא המהות הפנימית. הגוף וההכרה הם בבואותיו בלבד, כבבואת השמש במראה. למראה אין אור משלה. לאור המשתקף יש תכונות מסוימות המזכירות את השמש המקורית, הוא מסוגל להאיר חפץ חשוך, לסנוור עיניים ולהיחשב בטעות לשמש האמיתית.
ג’נאנה יוגה נחשבת למסלול הקשה ביותר, וההולכים בה צריכים להיות מבוססים בכל אחד מארבעת המסלולים שצוינו.

מי שהולכים בדרך הג’נאנה יוגה צריכים להגיע ל:

1) ויווקה – הבחנה בין האמיתי והלא אמיתי.
2) ויירגיה – שוויון נפש או אי תשוקה כלפי עצמים חושיים בעולם.
3) שאט-סמפטי – פיתוח מעלה המורכבת משישה חלקים:
שלווה בהכרה, ריסון החושים, שביעות רצון, כוח סבל, אמונה, ריכוז, תשוקה עזה לחירות.

הג’נאני יוגי יכול לתרגל את הסדהאנה שלו אפילו כאשר הוא הולך, אוכל או מדבר. הוא מתחיל את התרגול עם כוח הרצון והתבונה.

סוואמי וישנו דבננדה מפרט בספרו "מדיטציה ומנטרות" (1998) כמה שיטות ודנטיות לחקירה עצמית.

נטי נטי: לא זה ולא זה
זו עיקר החקירה הוודנטית. האדם שולל בדרך זו את כל הגורמים המגבילים, הגוף, ההכרה, האינטלקט, החושים, ומייצב את עצמו במהותו.

סאקשי בהוו: מצב של עד ראייה
האדם הופך לצופה בחיים כמו צופה בסרט, ובדרך זו ההכרה מאטה את פעילויותיה. בדרך זו האדם מזדהה עם המהות הבסיסית חסרת התכונות של כל העצמים ביקום.

לאיה צ’יטאנה: התמזגות
בשיטה זו נספגת כל תוצאה בסיבה שקדמה לה. בדרך זו יש שלוש גישות:

א. האדם מתמזג לתוך הבודהי (האנטלקט), שמתמזג עם היקום הלא נגלה, והוא נקרא "אוויקטאם", המקום שבו נמצאות שלוש תכונות הטבע באיזון (אקטיבי, פסיבי, מאוזן). בסופו של דבר האוויקטאם מתמזג עם המוחלט.
ב. התמזגות היסודות: כאן מדובר בתהליך הפוך לתהליך הבריאה. כדור הארץ מתמזג עם סיבתו - המים, המים מתמזגים עם סיבתם - האש, האש עם האוויר, האוויר נספג בחלל, החלל באוויקטאם והאוויקטאם עם המוחלט.
ג. המיקרוקוסמוס מתאחד עם המקרוקוסמוס, הנשמה הפרטית מתאחדת עם הנשמה האוניברסאלית.

דרך המדיטציה וההגות על "טאט טוואם אסי" התלמיד מגיע למצב של סמדהי (וישנו,1998). זוהי ההכרזה החשובה ביותר, כיוון שממנה נובעות כל שלושת האחרות.
תמצית פילוסופיית הג’נאנה יוגה היא האחדות כי אותו "עצמי" שוכן בלב כולם. דרך עיקרון האחדות האדם מבין שמעשיו משפיעים על עצמו ועל העולם. לכן לכל פעולה יש ערך בהשפעתה על הפרט ועל הכלל.
 
מקורות

1. דיבננדה, ס,ו. (1998). מדיטציה ומנטרות. תל אביב: רשפים.
2. ויוֶקננדה, ס. (1993). קרמה יוגה. אסטרולוג.
3. יסודיאן, ס. הייך, א. (1953 ) יוגה בריאות. ירושליים: מרכוס.
4. ווד,א. (1981). ריכוז ובניית אופי. תל אביב: צ’ריקובר.
5. סוּרפננדה, ס. (1985). רשימות מהרצאות בנושא האתה יוגה. תל אביב.
6. Sivananda,S. (1997). Bliss Divine. The divine life society.
Sivananda, S. (1985). Sadhana. India: The divine life society .7