מילון, מושגים וזרמים ביוגה

מילון מונחי יוגה

על היוגה

הדרכים והזרמים העיקריים ביוגה

היווצרות הבריאה

יוגה ואנרגיה

יוגה ומתח נפשי

יוגה ואקופונקטורה

איורוודה

שלוש הגונות

חוק הקרמה

הוודות

קרמה-יוגה

בהקטי-יוגה

ניאנה-יוגה

רג’ה-יוגה

טנטרה יוגה

האתה יוגה

המאיה

ודנטה

סמאדהי

הרישים והשאלה ’מי אני?’
שיתוף ב: Whatsapp שיתוף ב: SMS
מאת: ד"ר אודי בילו

#הרישיםלאורך ההיסטוריה ניסו אנשים מאז ומתמיד לפענח את התעלומה הנקראת 'אדם'. רבים ניסו לחקור, לגלות ולהבין, לא רק את הצד הנגלה של האדם אלא גם את המהות. רבים חקרו את השאלה לאורך ההיסטוריה ורק מעטים הגיעו לתשובה. חכמיה הקדומים של הודו, הרישים (אלו שראו ושמעו את האמת), הקדישו את כל חייהם למען מטרה זו. הם התרחקו מרעש העולם וריכזו את כל מחשבתם בשאלה אחת: "מי אני". שאיפתם של הרישים, חקירתם ללא לאות, התמדתם וגעגועיהם, נשאו פרי - רוחם הוארה והם גילו את סוד החיים. הם גילו כי בבסיסה של הבריאה קיימת תודעה טהורה המשותפת לכולם. 

השאלה "מי אני?" מופיעה במישור האינטלקטואלי, והתשובה נחווית מעבר לאינטלקט. הרישים גילו כי התשובה על שאלה זו עונה על כל השאלות של האדם, וכל התשובות מצטמצמות בתשובה לשאלה זו. כמו כן, הם הבינו כי מטרתו וחובתו של כל אדם היא למצוא את התשובה לשאלה זו, מכיוון שזו תשחרר אותו לאלתר ממעגל הסבל.

כאשר הגיעו הרישים לתשובה הם זכו לכמה דברים:

  • השיגו חירות ושחרור מהתלות בעולם החומר.
  • זכו באושר נטול מיצרים אשר אינו תלוי בשום דבר חיצוני.
  • התאחדו עם תודעה קוסמית היודעת גם את הכוליות וגם את הפרטים.
  • זכו בחיים אינסופיים של האני ולא של האגו.
  • השיגו אהבה אשר אינה יודעת גבול ומלווה בחמלה אינסופית כלפי האנושות.

הפילוסופיה של היוגה מלמדת כי ישנה מטרה אחת למאמצים האמיתיים של האדם, וישנו סוף אחד אליו יגיע האדם, אך ישנן דרכים שונות המובילות לאותה המטרה. כל שביל או דרך מתאימים לאופי מסוים של הפרט בהתאם לכישוריו הפיסיים והנפשיים. אופיו של הפרט אינו נקבע במקרה, אלא הוא תוצאה ישירה של ההתפתחות הייחודית של הנשמה בתהליך האבולוציה שלה. לכן היוגים מלמדים כי הטוב ביותר הוא ששביל ייחודי יאומץ לפי הדרישות, המזג והטעם, בהתאם לרצונות של כל נשמה אינדיבידואלית.

הרישים פיתחו דרכים שונות להגיע לפסגת ההר, שהמשותף ביניהן הוא מאמץ העלייה השווה בכל אחת מהדרכים. כאשר מטפסים לפסגה במסלול התלול ביותר דרושה הכנה גדולה יותר והמאמץ מרוכז יותר. כאשר הולכים בדרך פחות תלולה המאמץ מתפרש על פני זמן רב יותר.

כל הדרכים ביוגה מבוססות על תרגול עצמי של המתרגל. למרות שהדרכים שונות, המאמץ והמשמעת העצמית עושות אותן לדרך אחת.

מהו הסוף והמטרה של הלימוד ותרגול היוגה? מה מחפש האדם בכל המאמצים שלו? מהי משמעות החיים? מהי צמיחה ואבולוציה? אלו הן שאלות שאנשים חושבים שואלים את עצמם כל הזמן, ורק מעטים מסוגלים לענות עליהן ולו באופן חלקי.

הפילוסופיה של היוגה מלמדת כי המאמצים אותם משקיע האדם במהלך חייו בכל הכיוונים, מסתכמים בכך שהוא מאפשר לנשמה הפרטית שלו (האטמן) להתאחד עם ברהמן, הנשמה האוניברסאלית. מדוע מאפשר? כי כל הזמן אנחנו מפריעים לכך. ומכיוון שהרוח היא החלק האלוהי שבתוכנו - הניצוץ האלוהי - תוצאתו של האיחוד הזה מסתכמת במה שידוע כאיחוד עם אלוהים. זה מביא את הנשמה האינדיבידואלית למגע ולאיחוד עם הציר של כל החיים.

מה הוא אלוהים/המוחלט/התודעה האינסופית לפי תפיסת היוגה?

זהו מרכז ההוויה שלנו, הוא המרכז של עצמיותנו, הוא המרכז של מה שאנחנו. הוא התמצית של הקיום שלנו, של החיים. אנו קוראים לו בשם "אני". מושג ה"אני" אינו אלוהים, אלא השתקפות של אלוהים. אבל היוגים אומרים שאלוהים הוא מרכז ההוויה שלנו והוא אינו שונה מאיתנו.

היכן שוכן אלוהים? בלבו של כל יצור מרגיש.

כמה אלוהים יש? אחד. היכן הוא שוכן? בכל אחד. האם הוא מתחלק? האם פיסה ממנו שוכנת בתוך כל אחד ואחד? הוא עונה - כולו שוכן בתוך כל אחד ואחד.

האם הוא מוגבל? לא, הוא אינסופי. מדוע איננו מרגישים אותו? אנו מרגישים אותו בתודעה הפנימית שלנו כמציאות שלו אך איננו מרגישים אותו כפי שהוא, אינסופי, ובמהות האמיתית שלו.

במהות האמיתית שלו יש לו דבר שנקרא אנאנדה, נועם מוחלט. מה ההבדל בין אושר לנועם מוחלט? לאושר יש היפוך ייסורים. אך לנועם מוחלט אין הפך, הוא אינסופי.

היוגים שואלים, אם אלוהים נמצא בתוכנו מה הוא העולם? מה הוא האדם? שיבננדה אומר שרק אלוהים קיים, אם כך מה הוא העולם ומה הוא האדם? העולם זה אלוהים בתחפושת, והאדם הוא אלוהים בתחפושת. לכן העולם הוא מלשון נעלם. אלוהים האדם והעולם זו מציאות אחת. אך זוהי מציאות בתחפושת.

מה היא התחפושת? זו תחפושת של אינספור שמות וצורות. הוויה אחת לובשת את כל השמות והצורות ופושטת את כל השמות והצורות. כמו אדם שמתלבש ומתפשט, מכיוון שזוהי היצירתיות של המציאות הזו.

היכן נמצא אלוהים? בכל דבר. כשאנו מסתכלים החוצה אנו מתבוננים על אלוהים אך איננו יודעים זאת. וכשאנו מתבוננים פנימה אנו מתבוננים על אלוהים אך איננו יודעים זאת. חוסר הידיעה הזו מביאה אותנו לסבל ולייסורים ואנו מנסים להשתחרר מהם. המצב הזה של הסבל נקרא ביוגה 'בורות'.

[ארג'ונה יצא לפגוש צדיק שהגיע להארה. כאשר הגיע למערה שלו ראה אדם זקן ישן וכפות רגליו מונחות על שיווה לינגם. ארג'ונה העיר אותו בכעס ונזף בו על כך שהוא מניח את רגליו על אלוהים. השיב לו הזקן בנחת, אנא הפנה את רגלי למקום בוא אלוהים אינו נמצא. ארג'ונה השפיל מבטו והבין מדוע בא לפגוש את הצדיק.]

היוגים תמיד מיקדו עצמם באלוהים לכן דרכי היוגה השונות מחפשות את אלוהים בהיבטים שונים:

האתא יוגה אלוהים הוא חיים אינסופיים.

קרמה יוגה ובהקטי יוגה אלוהים כאהבה אינסופית.

רג'ה יוגה אלוהים כתודעה אינסופית.

 ג'נאנא יוגה אלוהים כהוויה אינסופית.

מה הוא האושר?

ישנם אנשים האומרים כי מטרת החיים היא להיות מאושרים. זה נכון אך ורק במידה והם מתכוונים לאושר אמיתי, שהוא האושר האמיתי היחידי הקיים. אך אם הם מייחסים אושר לאותם דברים יחסיים וזמניים, הם יגלו במהירות כי האושר נעלם ברגע שמשיגים אותם. וכאשר קוטפים את הפרי הוא נובל. אין זה משנה כמה נעלים יהיו הדברים אחריהם אנו רודפים במטרה להגיע לאושר, התוצאה תהייה תמיד אותה תוצאה.

דברים יחסיים אינם יכולים להביא אושר בהיותם יחסיים ולבסוף נמוגים. הם יצירים של הזמן והחלל (יש להם מידה ומשך קיום). הם משרתים את מטרתם ואינם יכולים לחיות מעבר לזמנם. הם בני חלוף, וכמו כל הדברים בני החלוף הם חייבים למות בסופו של דבר. רק המוחלט נשאר ללא שינוי ואלמותי.

מה היא התפתחות הנשמה?

כל המאמצים, הסבל, החיים והמאמצים, מכוונים באמת לקראת התפתחות הנשמה שתזהה את עצמה לבסוף כאני האמיתי. וזו בעצם הכוונה של הכל. זו הסיבה שאנו מתאמצים עבור דבר אחד ואחר כך עבור דבר אחר, בחושבנו שאנו זקוקים להם, והכל כדי לגלות שאיננו זקוקים להם. אנו מרגישים רעב שלא ניתן להשביעו, וצמא שלא ניתן להרוותו.

עמוס ח':"הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי יְהוָה".

אנו מנסים את כל ההתנסויות בחיים, לעיתים בלהיטות ובמרץ ולעיתים באדישות ובעצלות, וזאת כדי למצוא אותן כצלליות בלתי מציאותיות. וזאת עד אשר נלמד שהדבר אליו אנו משתוקקים נמצא בתוכנו, במקום מחוץ לנו. וכאשר אנו לומדים את השיעור הזה אנו מתחילים לחפש באופן אינטליגנטי בפנים ואנו מתחילים אז להשתנות. זוהי המשמעות של חיים של התפתחות.

היוגים מתארים מסכים שונים המונעים מאיתנו לחוות את אותה אחדות, ומציעים לנו את הדרכים השונות על מנת להסיר את אותם מסכים.

המסך הראשון הוא מסך האנוכיות. אותה בורות שגורמת לי לתפוס את עצמי כנפרד מכל דבר אחר. החוויה הזו של הנפרדות נקראת "אגו", ובסנסקריט "אהאנקאר". הביטוי של האגו בקרבנו הוא האנוכיות, כאשר אני חושב שכל דבר נועד עבורי. האנוכיות מחזקת את התפיסה של האגו. את האנוכיות מסלקים בעזרת קרמה יוגה בעזרת שרות בלתי אנוכי לזולת. אני מנסה לעזור לזולת ואינני מצפה לשום תמורה. היוגה הזו מסלקת את האנוכיות (לדוגמה: מהאטמה גנדי, אימא תרזה).

המסך השני הוא טלטלת ההכרה. מסך זה מונע מאיתנו לראות את הטבע האמיתי שלנו. ההזדהות הכפייתית שלנו עם טלטלת ההכרה מונעת מאיתנו לראות את הטבע האמיתי שלנו. טלטלת ההכרה נובעת מאין ספור תשוקות הנובעות מתת המודע שלנו. מי שעוסק במדיטציה מכיר את טלטלת ההכרה. כל זמן שההכרה מטלטלת ופונה החוצה לא נוכל לראות את הטבע האמיתי שלנו. מהו הטבע (דהארמה) של התשוקה? התשוקה רוצה למעשה למות, להפסיק להתקיים. וזה קורה כאשר היא מסופקת.

מה שמספק את התשוקה הוא מצב רגעי של שלמות שבו איננו רוצים להיות משהו אחר. באותם רגעים רגעיים אנו מתקיימים ללא תשוקה. בודהא כינה זאת אושר עילאי. יש דבר אחד המסוגל לספק את כל התשוקות, והוא: אהבה. אך רק אהבה אמיתית. אהבה ללא תנאי. אהבה שאינה תלויה בדבר. חיפוש אחר השמחה של האהוב ללא פחד מזה שהיא תיפסק (אהבה שתלויה בדבר). זה נעשה על ידי בהקטי יוגה.

המסך השלישי הוא חוסר היכולת לייצב את ההכרה, למקד את ההכרה ולייצב אותה על האובייקט האמיתי, ולהאיר פנימה את הטבע האמיתי שלנו. מסך זה מסירים על ידי רג'ה יוגה, המלמדת  כיצד לכנס את החושים, למקד את ההכרה ולייצב אותה.

המסך הרביעי הוא מסך הבורות. אנו שוכחים את עצמנו ואת מה שאנו באמת. ובכל רגע ורגע מזדהים עם כל דבר אחר. עם מה שאנחנו לא. ומתוך כפייתיות, ולא מתוך רצון חופשי. כדי להשתחרר מהכפייתיות ולבחור בעזרת רצון חופשי, מלמדים היוגים את דרך החקירה העצמית ניאנה יוגה, יוגת החוכמה. 

תגיות: