מילון, מושגים וזרמים ביוגה

מילון מונחי יוגה

על היוגה

הדרכים והזרמים העיקריים ביוגה

היווצרות הבריאה

יוגה ואנרגיה

יוגה ומתח נפשי

יוגה ואקופונקטורה

איורוודה

שלוש הגונות

חוק הקרמה

הוודות

קרמה-יוגה

בהקטי-יוגה

ניאנה-יוגה

רג’ה-יוגה

טנטרה יוגה

האתה יוגה

המאיה

ודנטה

סמאדהי

מדע היוגה
חלקים מהרצאה אשר הוקלטה על ידי אידה אנשל והודפסו מחדש. מתוך "ודנטה והמערב", יולי-אוגוסט 1957. ההרצאה התקיימה בהיכל טוקר שבאלמדה, קליפורניה ב–13 באפריל 1900
שיתוף ב: Whatsapp שיתוף ב: SMS
מאת: סוואמי ויווקאננדה
תרגום: זהר ירון
סוואמי ויווקאננדההמילה העתיקה בסנסקריט יוגה, מוגדרת כצ’יטה וריטי נירודהה. כלומר יוגה זה מדע שמלמד אותנו להביא את הצ’יטה ממצב של השתנות מתמדת למצב של שליטה.
צ’יטה היא הדבר ממנו מורכבת הכרתנו, אשר נמצאת במצב מתמיד של שינויים כתוצאה מהשפעות פנימיות וחיצוניות. היוגה מלמדת אותנו כיצד לשלוט בהכרה באופן שבו לא יופר האיזון ולא יתרחשו השינויים. למה הכוונה? 99% מלימודי הדת, ספרות ומחשבה, הנם ספקולציות. אדם אחד עשוי לחשוב שהדת היא דבר מסוים ואדם אחר יחשוב אחרת. אם אדם אחד נבון יותר מן האחר, הוא ישנה את הספקולציה כך שתיווצר אחת חדשה.
 
האדם לומד מערכות דת חדשות ב- 2000 – 4000 השנים האחרונות, אף אחד לא יודע כמה שנים במדויק… כשההבנה של הדת מגיעה למבוי סתום האמונה נכפית בכח, תופעה המתרחשת גם בימינו. אך קיימים אנשים אשר אינם לגמרי מסופקים מן המהלכים הללו. הם שואלים, "האם אין דרך החוצה?". במדעים כגון פיסיקה, כימיה ומתמטיקה לא מסתמכים על ספקולציות מעין אלה.
מדוע מדע הדת לא יוכל לתפקד כמו כל מדע אחר? ההצעה היא – אם נפש האדם אכן קיימת, אם היא נצחית, אם אלוהים אכן קיים ומתפקד כמנהיג של היקום (של היוניברס) – הוא חייב להיות (מוכר) כאן; וכל זאת צריך להיות ברור ומובן בתודעה האישית שלך.
 
ההכרה אינה ניתנת למחקר באמצעות מכונות חיצוניות. נניח שיכולתם להביט אל תוך מוחי בזמן שאני חושב, הדבר היחידי שניתן היה לראות הוא שינויים מולקולאריים. לא יכולתם לראות את המחשבה, תודעה, רעיונות או תבניות. אתם פשוט תראו מסה של שינויים כימיים ופיזיים. מתוך הדוגמא הזו אנו למדים ששיטת מחקר זו של ההכרה, אינה מספקת.

האם קיימת דרך אחרת לחקר ההכרה? אם כן, מדע הדת האמיתי הוא אפשרי. על פי מדע הרג’ה יוגה, חקר ההכרה אפשרי. כולנו יכולים לנסות דרך זו ולהצליח במידה מסוימת. אך קיים קושי גדול: במדע חיצוני, קל להתבונן (באופן יחסי) באובייקט. כלי המחקר הוא מוחשי וחיצוני. לעומת זאת בחקר ההכרה, האובייקט וכלי המחקר זהים… הסובייקט והאובייקט מתאחדים.
מחקר חיצוני ימצא שינויים כימיים ופיזיים במוח. מחקר זה לעולם לא יצליח לענות על השאלות:
מהי התודעה? מהו הדמיון שלך? מניין כל הרעיונות שלך מגיעים ולאן הם ממשיכים?
אנחנו לא יכולים להתכחש להם. הם עובדות. מעולם לא ראיתי את המוח שלי. אני צריך להניח שיש לי אחד. אך האדם אינו יכול להכחיש את קיומו של הדמיון המודע.
 
הבעיה הגדולה היא עצמנו. האם אני השרשרת הגדולה שאיני מבחין בה – חלק אחד מן השרשרת שמגיע מיד אחר זה שלפניו אך אינו מחובר לחלוטין? האם אני מצב של תודעה (אשר נמצאת בשינוי מתמיד)? או האם אני יותר מכך – מהות, ישות, מה שנקרא נפש? במילים אחרות, האם יש או אין לאדם נשמה? האם האדם הוא קובץ של מצבי תודעה ללא קשר בין אחד לשני, או האם הוא מהות אחידה? זוהי המחלוקת הגדולה.
אם אנו רק קובץ של מצבי תודעה…, שאלה בסגנון של נצחיות תהיה רק אשליה… אך מצד שני, אם יש משהו אחדותי באדם, משהו מהותי, אז לבטח אנו בני אלמוות.
האחדות אינה יכולה להתפרק לחתיכות ולהיהרס. רק מכלול ניתן לפירוק… כל הדתות, מלבד בודהיזם, מאמינים ונאבקים בדרך מסוימת להגיע אל אותה מהות.
הבודהיזם מכחיש את המהות ומסופק מכך. על פי הבודהיזם, אין טעם להתעסקות עם אלוהים, הנשמה, הנצחיות וכל זה – ולהעמיס על עצמנו שאלות כבדות שכאלה. אך כל שאר הדתות בעולם נאחזות במהות זו. כל הדתות מאמינות שהנשמה היא מהותו של האדם למרות כל השינויים. אלוהים הוא המהות שמהווה את היקום. כולן מאמינות בנצחיות הנשמה. אלו הן ספקולציות. מי יכול להחליט במחלוקת שבין הבודהיזם לנצרות? הנצרות טוענת שקיימת מהות שתחייה לנצח. הנוצרי אומר, "התנ"ך שלי טוען כך". הבודהיסטי יאמר, "אני לא מאמין בספר שלך"…
השאלה היא: האם אנחנו מהות (הנפש) או חומר מעודן, ההכרה המשתנה כגלים?… הכרתנו משתנה כל העת. היכן המהות הפנימית? אנו לא מוצאים אותה. אני עכשיו זה ואחר כך אחר. אני אאמין במהות אם לרגע אחד ניתן יהיה לעצור את השינויים הללו…
כמובן שכל האמונות באלוהים וגן העדן הן אמונות קטנות של דתות מאורגנות. דת מדעית לעולם לא תציע הצעות שכאלו.
 
יוגה היא המדע שמלמד אותנו לעצור את הצ’יטה (גלי ההכרה) מן השינויים הללו. נניח שהצלחת להוביל את ההכרה למצב מושלם של יוגה. באותו רגע פתרת את הבעיה. אתה יודע מה אתה. אתה השתלטת על כל השינויים. לאחר מכן אתה יכול לתת להכרה לרוץ בחופשיות, אך זו אינה אותה הכרה עוד. היא נתונה לגמרי תחת שליטתך. לא עוד כמו אותה להקת סוסים פראיים אשר כותשת אותך… אתה ראית את אלוהים. זה לא עוד חומר לספקולציות. אין עוד פעם כך ופעם אחרת,… לא עוד ספרים או וודות, מחלוקת בין מטיפים, לא עוד כלום. אתה היית עצמך: "אני המהות שמאחורי כל השינויים הללו. אני לא השינויים עצמם";
לו הייתי השינוי, לא יכול הייתי לעצור אותו. אני יכול לעצור את השינויים ולכן לעולם איני יכול להיות השינויים עצמם. זוהי ההצעה של מדע היוגה.
אנו לא אוהבים את השינויים הללו. אנו לא אוהבים שינויים בכלל. כל שינוי נכפה עלינו… בארצנו שוורים נושאים ברסן (אשר מחובר במוט). לרסן מחברים חתיכת עץ, אליה קושרים חבילת עשב אשר מפתה את השוורים שאינם יכולים להגיע אליה. השור רוצה לאכול מהעשב ומתקדם ובכך מזיז את אבני בית הבד… אנחנו כמו השוורים, תמיד מנסים לאכול מהעשב ומותחים את צווארינו על מנת להגיע. כך אנו הולכים במעגלים. אף אחד לא אוהב את השינויים הללו. בהחלט לא!… כל השינויים נכפים עלינו… אין מה לעשות. מהרגע שהכנסנו עצמנו למכונה, אנו מחויבים להמשיך הלאה וכן הלאה. ברגע שאנו עוצרים, יש רעה גדולה יותר מאשר אם נמשיך הלאה…
 
כמובן שסבל בא עלינו. זהו סבל מכיוון שזהו אינו רצוננו החופשי, הכול נכפה עלינו. הטבע מצווה עלינו ואנו מצייתים, אך לא נותרה הרבה אהבה ביחסים הללו. כל עבודתנו היא ניסיון לברוח מן הטבע. אנו טוענים שאנו נהנים מן הטבע. אם אנו חוקרים עצמנו, אנו מוצאים שאנחנו מנסים לברוח מהכל ולהמציא דרכים להנות מהא ודא… (הטבע הוא) כמו הצרפתי שהזמין את חברו האנגלי וסיפר לו על מרתף היינות שלו. הוא הזמין בקבוק יין ישן שהיה מקסים והאור נצץ בתוכו כמו זהב. משרתו מזג לכוס, והאנגלי לגם בשקט. המשרת הביא בקבוק של שמן קיק! אנחנו שותים שמן קיק כל הזמן; אין מה לעשות …
אנשים באופן כללי, כל כך מורגלים למכניות עד שהפסיקו לחשוב. כמו חתולים, כלבים וחיות אחרות גם האנשים מתנהלים על פי הצלפות השוט של הטבע. הם צייתנים, הם לא חושבים על כך. אך אפילו להם יש ניסיון כלשהו בחיים…
 
חלק מן האנשים, מתחילים לשאול: מה זה? למה כל ההתנסויות הללו? מהו האני? האם ניתן לברוח? האם יש משמעות כלשהי לחיים?…
הטובים ימותו. הרשעים ימותו. מלכים ימותו וקבצנים ימותו. הסבל הגדול הוא המוות… אנו מנסים להימנע מכך כל הזמן. ואם אנו מתים תוך אמונה בדת נוחה, אנו חושבים שנפגוש את ג’ון וג’ק אחר כך ויחד נעשה חיים.
 
בארצכם, הם מביאים אליכם את ג’ון וג’ק (בסיאנס). פגשתי את האנשים הללו מספר פעמים ולחצתי את ידם. הרבה מכם ודאי פגשו אותם. הם מכים בפסנתר ושרים "ביולה לנד": אמריקה היא ארץ רחבה. ביתי בצדו השני של העולם. אני לא יודע איפה זה ’ביולה לנד’. לא תמצא את זה גיאוגרפית. תראה את הדת הטובה והנוחה שלנו! האמונה העתיקה – אכולת העש.
האנשים האלו לא יכולים לחשוב. מה אפשר לעשות למענם? העולם שחק אותם. עצמותיהם נהיו חלולות, מוחותיהם כמו גבינה… אני משתתף בצערם. תנו להם את הנוחות אותה הם מבקשים! כנראה שיש אנשים שמתנחמים על ידי מפגש עם אבותיהם מ’ביולה לנד’.
אחד מאותם מתקשרים הציע להפגיש אותי עם רוחותיהם של אבותיי. עניתי, "עצור כאן! תעשה מה שתרצה, אבל אם תביא לכאן את אבותיי, אני לא בטוח שאוכל לרסן את עצמי". המתקשר היה נחמד מאוד והפסיק.
 
בארצנו, כשאנו מתחילים להיות מודאגים מסיבה כלשהי, אנו משלמים לכומר ועושים עסקה עם אלוהים… זה מרגיע אותנו, אחרת לא היינו משלמים לכמרים. קבלנו נחמה קטנה אך במהרה אנו חוזרים לסבול. אותו סבל נמצא כאן כל העת. אנשיכם בארצותיכם אומרים, "אם אתה מאמין בדוקטרינות שלנו, אתה מוגן". אנשינו מן המעמדות הנמוכים, מאמינים בדוקטרינות שלכם. ההבדל היחיד הוא שהם הופכים לקבצנים… אך האם זו דת? זו פוליטיקה – לא דת. אתה יכול לקרוא לזה דת במובן המילולי אך אין בה דבר שהוא רוחני.
מתוך אלפי אנשים רק למעטים יש נטייה לדברים גבוהים יותר בחיים. האחרים הם כמו עדר כבשים… מעטים מנסים להבין, למצוא את הדרך החוצה. השאלה היא: האם קיימת דרך החוצה?
אם קיימת דרך שכזו, היא נמצאת בנפשנו ולא בשום מקום אחר. מקורות אחרים המספקים לכאורה את הדרך החוצה מוצו. האדם אינו מוצא סיפוק. העובדה שקיימות רבבות כתות ותיאוריות מוכיחה שהאדם אינו מוצא סיפוק.
 
מדע היוגה מציע את הדרך החוצה דרך עצמנו. אנו חייבים לראות עצמנו כאינדיבידואל. אם קיימת אמת כלשהי אנו יכולים להבחין בה כמהות הפנימית שלנו… רק אז נפסיק להיות מובלים על ידי הטבע ממקום למקום… עולם התופעות נמצא בשינוי מתמיד: יעדנו הוא להשיג את הבלתי משתנה. אנחנו רוצים להיות זה, להבין את המוחלט, המציאות הבלתי משתנה.
מה מונע מאיתנו לקלוט מציאות זו? זוהי עובדת היצירה. ההכרה היצירתית, יוצרת כל העת ומסתבכת עם היצירה של עצמה. אך עלינו לזכור שהיצירה היא זו שגילתה את אלוהים.
זאת היצירה שגילתה את המוחלט בכל נשמה אינדיבידואלית.
בחזרה להגדרה: היוגה עוצרת את הצ’יטה, גלי ההכרה, מן השינויים. כשכל היצירה הזו נעצרת – אם ניתן לעצור אותה - אז ניווכח בעצמנו, מה אנחנו במציאות… הלא נוצר, זה שיוצר, שנותן ביטוי ומגלה את עצמו.
 
קיימות מגוון שיטות ביוגה. חלקן מאוד קשות לביצוע; יש לתרגל הרבה כדי להגיע להישגים. חלקן קלות יותר. לבעלי היכולת והכוח ללכת בדרך התרגול היסודי, צפויות תוצאות מדהימות. גם לאלה שבוחרים בדרכים הפשוטות יותר תצמח תועלת מן התרגול.
בהקשר לחקר ההכרה, אנו יודעים כמה קשה הוא המאבק עם ההכרה עצמה. הפכנו לגוף. את היותנו נשמות שכחנו לחלוטין. כשאנו חושבים על עצמנו, בדימיוננו אנו רואים את הגוף. אנו מתנהגים כגוף ומדברים כגוף, אנחנו רק גוף. מהגוף הזה עלינו להפריד את הנשמה. לכן התרגול מתחיל בגוף עצמו עד שלבסוף, הרוח מתגלה…
הרעיון המרכזי בכל התרגול, הוא להשיג את כוח הריכוז, כוחה של המדיטציה.        
תגיות: