מילון, מושגים וזרמים ביוגה

מילון מונחי יוגה

על היוגה

הדרכים והזרמים העיקריים ביוגה

היווצרות הבריאה

יוגה ואנרגיה

יוגה ומתח נפשי

יוגה ואקופונקטורה

איורוודה

שלוש הגונות

חוק הקרמה

קרמה-יוגה

בהקטי-יוגה

ניאנה-יוגה

רג’ה-יוגה

טנטרה יוגה

האתה יוגה

המאיה

ודנטה

סמאדהי

איורוודה – פילוסופיה ופרקטיקה
איורוודה – פילוסופיה ופרקטיקה בסיסית של השיטה. הרצאה מאת סיביצ’ן ג’ורג’, נערכה ב-19.01.2006 בביה"ס לבריגהו יוגה "הצליל הפנימי", ת"א
שיתוף ב: Whatsapp שיתוף ב: SMS
מאת: סיביצ’ן ג’ורג’
כתבה ותרגמה: הדס חסון
הרשו לי להציג את עצמי. שמי סיבי ג’ורג’[1]. אני מגיע ממסורת הנמבורדי שעוסקת בלימודי האיורוודה במשך דורות על גבי דורות. אני מאוד מאוד מודה לכם על הגיעכם לכאן הערב וזה מהווה בשבילי עוד אחת מאותן הזדמנויות מאוד נעימות עבורי בביקורי זה כאן בארצכם. תודה שאתם נותנים לי הזדמנות לדבר, תודה לאודי שאפשר לי להתארח כאן, תודה לאביב שעזרה, ותודה לכול אחד מכם.......אני עוסק בריפוי איורוודי מאז שנת 1986 גם עכשיו עדיין ממשיך ולומד את רזי המקצוע...
 
תחילה ברצוני להציג בפניכם שאלה: מדוע אתם בכלל עוסקים ביוגה, מהי מטרת כול אחד ואחד מכם......לסיכום התשובות: אנו מחפשים אושר. אושר איננו מגיע אלינו, מבחוץ. אנחנו הם אלה שצריכים ליצור את האושר, מבפנים.
 
איורוודה אינה שיטה רפואית, אלא אורח חיים, המלמד אותנו כיצד להגיע לאושר מוחלט. זהו ידע טהור המתייחס לחיים ככלל. המילה איורוודה מורכבת משתי מילים: איור + וודה. המשמעות האמיתית של "איור" הינה: יידע טהור ובלתי משתנה. זהו יידע טהור שלעולם לא משתנה. כי זה משהו טבעי. הוא מלמד אותנו איך אפשר לשמר את האיזון המוחלט שמביא לאושר, אושר ספיריטואלי (רוחני), אמוציונאלי (רגשי), מנטאלי (הכרתי - מחשבתי) ופיזי (גופני).
 
רוב השיטות עוסקות אך ורק באושר הפיזי, אך המדע העתיק של האיורוודה מדבר על המיכלול כולו.
לפי האיורוודה מבחינים בארבעה סוגי כאב:
הראשון הוא כאב ספיריטואלי, זהו כאב שנוחת עלינו מכורח נסיבות בלתי תלויות בנו, כאב שהוא תוצאה ישירה של כוח עליון, כוחות מהטבע. מכת ברק הוא דוגמא טובה לכך.
השני הינו כאב אמוציונאלי, ודוגמא לכך הוא עצב.
השלישי הוא כאב מנטאלי פסיכי. זהו כאב המתבטא בכך שהמיינד (המחשב) לא נח. השינה ניתנה לנו על מנת שנוכל לחדש את כוחותינו באמצעותה, כשמחשיך בחוץ הגוף מקבל מסר: לישון! כשהשמש שוקעת הגוף שוקע בעייפות טבעית. אם נוצרת תופעה של נדודי שינה – אינסומניה, הרפואה האיורוודית מייחסת לכך חשיבות רבה . זה אומר שמערכת העצבים לא מתפקדת כיאות ואי האפשרות להירדם הינה התוצאה המרמזת על כך. גם מחלות כמו אפילפסיה וסכיזופרניה שייכים לתחום כאב זה.
וקיים סוג הכאב הרביעי שכולנו מכירים והוא הכאב הפיזי. כשיש פצע וכו’. זהו השלב הסופי. במערב כולנו מתייחסים אליו כאילו היה זה הכאב היחיד והעיקרי. במזרח ובשיטת האיורוודה לעומת זאת, לא תופסים אותו כעיקרי אלא מתייחסים למכלול של שלושת הקודמים והכאב הפיזי מהווה רק את השלב הסופי. המבט השטחי מתייחס אליו כבלעדי. מאידך, האיורוודה מדברת על אושר מוחלט שמושג בארבעת הרבדים הללו באמצעות חיים המתנהלים תוך איזון מלא עם היקום סביב, כתוצאה מהסתייעות ביידע קוסמי טהור. העיסוק ביוגה, בפרניאמה, ברייקי, בדיקור ובשאר שיטות מהתחום האלטרנטיבי נובע מאותה חתירה לאושר מוחלט ושאיפה זו היא גם הבסיס להסתייעות בשיטת האיורוודה.
 כשאנו מדברים על שיטת האיורוודה איננו עוסקים רק בפילוסופיה, אלא נוגעים גם בצד המעשי ובשאלה: איך מיישמים את הפילוסופיה הלכה למעשה – זה מה שחשוב.
 
הבסיס הפילוסופי של האיורוודה
מה פירוש המילה איורוודה? מילה זו מורכבת משתיים: איור = כול סוג של חיים. וודה = אמת טהורה ובלתי משתנה. אז בדומה לחומשי התורה של עם ישראל, גם לתרבות ההינדית יש ארבעה ספרי כתבים עתיקים המכונים "וודות". הראשון שהגיע למין האנושי כשהוא מועלה על הכתב, מכונה "ריג וודה". השני קרוי "סאמה וודה", השלישי "ריג’ר וודה" והרביעי "אדארוואוודה" והוא נחשב לאחרון מבין כולם.
 
אתארוואוודה מכיל יידע שהועבר באורח ישיר ובלתי אמצעי לרישים, החכמים המוארים. רישים קדומים אלו הקדישו ממש את כול משך חייהם, חיים שלמים ממש, כדי להגיע אליו באמצעות התמסרות מוחלטת וללא פשרות למדיטציה עמוקה ואינטנסיבית. הידע השורשי הזה הועבר לאנושות לאורך אלפי שנים, כתורה שבעל-פה - מדור לדור ורק בתום תקופה זו, לפני כשבעת אלפים שנה בקירוב, הוא עבר למתכונתו הכתובה.
אתרוואוודה זה המקור העיקרי האמיתי של האיורוודה. 70% מהוודה האחרון הזה נוגע לקיום של המין האנושי, והשאר עוסק בקיום חיים באופן הכללי.
 
החכם, הרישי אגסטייה, הינו אחד משמונת הרישים המלומדים שקיבלו את היידע והוא זה שכתב את האגסטייה הידועה משכבר הימים. כתבים אלה מכילים את היידע הנחשב לשמור, לסודי ולעתיק מכולם. זרם הנמבודרי, שאליו משתייכת משפחתו של סיבי ג’ורג’ (המתגוררת בעיר ששמה קרלה), שואב את מקורות הידע האיורוודי שלו ממסורת זו של אגסטייה. (מבחינת המעמדות/הקאסטות, המשפחה עצמה משתייכת לקאסטת הברהמינים, שהיא קאסטה של רופאים וודיים).
 
לימודי האיורוודה באוניברסיטאות בהודו שואבים כיום ידע מאחד מבין שלושה מקורות ידע קדומים הנחשבים מודרניים באופן יחסי (במושג "מודרני" הכוונה לקלאסיקות בנות שלושת אלפים שנה!): האחת מכונה צ’אראקה סאמהיטה, על שם אבי היידע התרופתי באיורוודה: צ’אראקה, הוא פיתח למשל את הרעיונות עליהם מבוססת הרפואה הסינית. והשנייה מכונה סוסרודה סאמהיטה, על שמו של אבי היידע ברזי תורת הניתוחים באיורוודה. המתכונת השלישית היא האגסטיה. מי שמתעניין באיורוודה המודרנית חשוב לו להכיר את השמות הללו, כי שלושת מלומדים איורוודים אלו הניחו את הבסיס לרפואה האיורוודית המלומדת באוניברסיטה בימינו אלה, המסבירה את הדרך להגיע לאושר מוחלט על בסיס פילוסופיית חמשת האלמנטים.
 
 
פילוסופיית חמשת האלמנטים 
הפילוסופיה ההינדית מדברת על תאוריית חמשת האלמנטים, שהיא תאוריית הבריאה/יצירה. מה זה "הינדו"? זוהי תרבות ייחודית. המילה "הינדו" הינה מילה בסנסקריט שמורכבת משתי משמעויות: "הי" פירושו שמש "אינדו" פירושו ירח. כלומר זוהי תרבות הגורסת, שאנחנו נשמעים לחוקיות ולפילוסופיה הקשורות בשמש-ירח. זוהי התרבות שמכבדת את החוקיות של פעולתם. וביתר פירוט - התרבות ההינדית מדברת על תיאוריית חמשת האלמנטים כפילוסופיית הבסיס של תורת האיורוודה.
 
פאנצ’ה מהאבהוטה = חמשת האלמנטים הגדולים. האיורוודה נובעת מהפילוסופיה ההינדית הזו. מה פירוש המילים שלעיל? פאנצה = חמש, מהא = גדול(ים), בוטה = אלמנט(ים). הכוונה היא לחמשת האלמנטים הגדולים של היקום. הרי הקיום כאן איננו רק של בני אדם. יש כל כך הרבה דברים כאן. הרבה כוכבי לכת גדולים, אלפי ביליונים של כוכבים המרכיבים את מה שמכונה "גלאקסיה", יקום, "יוניברס". תיאורית הפאנצ’ה מהבוטה איננו תיאוריה פילוסופית איורוודית אלא הינדית. על בסיס הפילוסופיה זו, האיורוודה, שהיא השיטה היישומית - מתקיימת. חמשת האלמנטים הללו של הטבע, הינם הסיבות לכול. הם אלה המשפיעים על קיום האדם. זוהי תמצית האיורוודה. ובכול אלמנט יש עוד תכונות רבות כול כך. ומה הם? ואיך הם מתייחסים לבן האדם, מאיפה הם נובעים, איך הם מתבטאים, מה הם עושים בגופנו? לכל אלמנט יש כל כך הרבה תכונות ואיך אפשר להתבונן דרך זאת על השונות הרבה בין בני האדם. בשאלות הללו דנה האיורוודה.
 
איכות ראשונה בעולמנו הינה: SPACE, חלל. בלי זה לא ייתכן קיום לכלום, גוף, מחשבה, הכול נמצא בתוך חלל. אבל נשאלת השאלה איך נוצר חלל? ה"אום", המנטרה האוניברסאלית מהווה ויבראציה בלתי נראית, מוחלטת, טוטאלית. בתוך האום ישנן שתי איכויות, אנרגיות אוניברסאליות. האיכות האחת- "פורושה" בסנסקריט, זוהי האיכות הזכרית. והשניה מכונה בסנסקריט "פראקריטי", זוהי האיכות הנקבית. אז הייתה ריקנות גדולה ובתוכה הויבראציה אום, ויבראציה שהתקיימה לפני שהיה קיים בכלל משהו בעל תבנית או צורה, כשלא היה שום מימד אחר, לא מימד של זמן, לא של אור, צבע או צליל. כלום לא היה שם....אבל הכול היה שם. זה מה שמכונה בפינו ריקנות (EMPTINESS) והאום הזה טמן בחובו שתי איכויות אוניברסאליות: הזכרית והנקבית. האיכות הזכרית מורכבת בתוכה משלוש אנרגיות/יכולות ייחודיות: מאנרגייה/יכולת של יצירה, אנרגייה של קיום, הגנה, ואנרגיה של כליון. אלה הסיבות לקיומנו כאן, שלוש היכולות הללו. שלוש התופעות הללו קיימות בכול. זהו הביטוי של האלוקות, וזה קיים בכול דבר: גם במחשבה. לדוגמא: אני רוצה לקרוא, אז קיים הרצון, יצירתו, ראשיתו של רעיון. ואז יש את התבנית של הרעיון, הביצוע- לנסוע לחנות לקנות ספר, ואז הסיום, גמר המעשה. שלוש האיכויות האוניברסאליות הללו קרויות בסנסקריט: ברהמה, וישנו ושיווה. ברהמה מייצג את אנרגיית היצירה, וישנו מייצג את אנרגיית הקיום וההגנה, ושיווה מייצג את אנרגיית הכליון. אלה הן היכולות של האיכות הגברית. לא צריך להזדעזע כששומעים "כליון", חייב להיות כליון, כי בעולם התופעות אין אפשרות לקיום אינסופי של דברים. לכן לא מדובר ב"כליון" במשמעות השלילית הסוביקטיבית אשר מיוחסת למילה ע"י בני אדם בדרך כלל.
 
עכשיו נשאלת השאלה: היכן נכנס כאן ההיבט הנשי? אז הפראקריטי, האנרגיה הנשית, זה ה"מקום", האמצעי לקיום היצירה. לדוגמא: המכונית שבה נוסעים לחנות, החנות שבה קונים, המקום ש"מכיל את הרעיון", ההיבט הגברי. עוד דוגמא: אור = אנרגיה גברית. נורת החשמל = האנרגיה הנשית.
 
הקומבינאציה הזו, הויבראציה הזו ("אום" המורכב מ"פורושה" ו"פראקריטי") היא אינסופית.
איפה נוצרה? מתי נוצרה? איך נוצרה? שאלה כזאת אינה העניין. את אותה תופעה האינסופית אנו (בני התרבות ההינדית-ה.ח.) מכנים GOD. וממנה, מאותה ויבראציה- "אום", נוצר האלמנט הראשון שאנו קוראים לו "חלל". וכיצד זה קרה? תחילה הייתה התרחבות. נוצר צורך בגבולות על מנת ליצור תבנית שתכיל את החלל. על ידי המפץ הגדול נוצרה דחיסה (SUPPRESSION). אם אתם שוברים גיר נוצר חלל הנדחס בין שני חלקיו. זה מסביר באופן סמלי את מה שקרה במפץ הגדול, כשהויבראציה של האום יצרה את החלל, האלמנט הראשון.
 
ואנו מגיעים לאלמנט השני, AIR אוויר. אוויר מייצג את אנרגיית התנועה, התזוזה, החיכוך, הצליל-השמיעה, המישוש והמגע. כיוון שנוצר חלל נתהווה מקום שבו ניתן לנוע. ויבראציית ה"אום" החלה לנוע בחלל ונוצרה אנרגיית אוויר, אנרגיית "וואיו". אף באנרגייה האחת הזו בלבד כבר קיימות יותר מעשרים ושמונה איכויות/יכולות משנה, כה הרבה – תארו לעצמכם! ומטבע הדברים לא נוכל כעת לסקור את כולן. נזכיר רק את הראשונה: התנועה. השנייה: העתקה ממקום למקום, כול שינויי המקום המתרחשים ביקום חייבים את קיומם לאלמנט האוויר. אלה איכויות האוויר.
 
אוויר זה יוצר את אלמנט מס’ שלוש, FIRE האש. איך נוצרה אש? הרי כשרצים ומזיעים, נוצר חום. חום זה ממה הוא נובע? התנועה יוצרת חיכוך, חיכוך הוא הדבר שיוצר חום, אש, וזה מסביר את הזיעה. האש גם יוצרת אור. וידועות שש עשרה איכויות משנה של האש, כשהחום הוא העיקרי שבהן. עכשיו חום יוצר אש. ומהי היכולת העיקרית המזוהה עם יסוד האש? היכולת ליצור שינוי כימי. כי נכון שאוויר הינו הסיבה לקיום האש, אך הוא בעצמו אינו יכול ליצור את השינוי הכימי ואש כן יכולה. היא יכולה לשנות לדוגמא דבר מה לשרידי אפר. האש מכונה בסנסקריט "אגני". אז היכולת העיקרית של האש הינה טרנספורמציה של כל דבר למשהו אחר.
 
ואז אנחנו מגיעים לשני האלמנטים האחרונים, אדמה ומים:
איך נוצרים מים WATER , אלמנט מס’ ארבע? איך נוצר גשם? השמש גורמת לאידוי ואז נוצר גשם. ע"י תכונת החום מולקולות האוויר מופרדות והוא מקבל איכות, צורה נוזלית. מה היכולות העיקריות המזוהות עם יסוד המים? יכולות החיים, אנרגיית החיים, יכולת הצמיחה (GROW). עוד איכות, תכונה: שימון, סיכה. ועוד תכונה מאוד חשובה: העברת המידע על אופי הטעם (חמוץ, מלוח, מתוק). המים מאפשרים את קיום היכולת להרגיש טעם. אלמנט המים גם נוגע ליכולות ולאנרגיות המיניות. המים מהווים את מצב הצבירה הנוזלי של האוויר.
(האוויר הינו למעשה "אבי" שאר האלמנטים (כשתמיד נזכור שהכול נובע מ"אום").
 
ומה ההיפך מהמים, מה ההיפך מנוזלי? – התשובה היא: מוצק, איכות תבניתית. וכך אנחנו מגיעים ליסוד האחרון, יסוד האדמה. אז לדוגמא, כשהשמש נעלמת השלג מופיע, וכשהשמש מופיעה, מופיעה גם הנוזליות והשלג נמס (מי שביקר בהר חרמון אצלכם בוודאי ראה זאת). אך לכול אלמנט ישנו אותו האפיון הייחודי המזוהה עימו ועימו בלבד; לדוגמא - אף אחד מהאלמנטים הקודמים לא יכול להתאפיין בתבניתיות, בצורניות, בקביעה בתוך מסגרת, ביצירת גבולות.
 
(אז מי יוצר את שתי התופעות הללו (נוזליות ומוצקות?) החום, או השמש). 
 
ומהי ההשלכה של הפילוסופיה ההינדית להשגת אושר מוחלט בחיינו? 
ההתרכבות של כל חמשת האלמנטים הללו יוצרת בריאה, יוצרת המוני המונים של דברים הקיימים בעולם. ההשלכה של הפילוסופיה ההינדית לאושרם של חיינו מתומצתת באיורוודה, שעיקר ענינה הוא הקשר הזה שבין פילוסופיית חמשת האלמנטים לחיי האדם ולאו דווקא לקיום בכלל ולהקשר הכללי. היא עוסקת בשאלת השגת HAPPINESS מול UNHAPPINESS, השגת EASINESS לעומת UNEASINESS . חמשת האלמנטים הללו הינם בעלי שלוש אפשרויות התרכבות, קומבינאציות כימיות שמביאים ליצירת התופעה הייחודית הנקראת "חיים". נכון, לתפוח אדמה יש חיים – אך תופעת חיים זו שלו אינה דומה לזו שלנו. לצמח יש חיים, אך הם שונים משלנו. דברים רבים קיימים אך אין בהם חיים הדומים באפיונם לזה של "החי".
 
איך נוצרים חיים ב"חי" בהשוואה ל"דומם" ול"צומח"? גם על זה עונה האיורוודה! 
הרישים הבינו שקומבינאציות האלמנטים המיוחדות הן אלה שיוצרות חיים. כשאתר ואוויר מתרכבים ביניהם מקבלים תופעה ייחודית של אחת מבין שלושת האפשרויות של ההתרכבות שנקראת בסנסקריט "וואטה". זוהי תופעת התרכבות, שגורמת להתהוות האנרגיה הקוסמית של החיים, הפראנה. חמצן כשלעצמו אינו מהווה בסיס לחקירה מחשבתית באיורוודה, אלא העניין מתעורר לאור השאלה איך החמצן נכנס לתוך הגוף שלנו – וזו הכוונה שמאחורי המושג הזה "פראנה". מי זה שגורם לעשיית "התופעה הייחודית של הנשימה".
 
אנרגיית הוואטה שולטת בתרכובת של ETHER AND AIR המונחת בבסיס כל צורה של תנועה. שמה בסנסקריט הוא "וואטה דושה". (למילה "דושה" אין תרגום מדוייק לחלוטין בעברית – ה.ח.).
 
יש לנו שרירים כגון שריר הריאות, הסרעפת, שמייצגים תופעה אוניברסאלית של תנועה מגמתית. ויש גם לזכור את האיכות השניה המאפיינת את ה"וואטה", איכות השינוי ממקום למקום (להבדיל מהשינוי הכימי באש). לאנרגיית האוויר יש יכולת לשנות את מקום החמצן מהסביבה שמחוץ לגוף לכיוון הסביבה שבתוך הגוף פנימה, עקב יכולת התנועה.
כשאדם מת, מה החלק המהותי שהופך אותו לכזה? הרי הריאות והסרעפת ממשיכות להתקיים. גם חמצן קיים. מה נעלם? התשובה היא: התנועה, לא הריאות – האיבר הפיזי. אנו מכנים איכות זו של תנועה "וואטה", וזה מתייחס לכול סוג של תנועה: מחזור דם, מערכת עצבים, תנועת מערכת השרירים וכול סוג של תנועה.
וואטה VATA זה מושג שמשתמשים בו האמונים על רזי שיטת האיורוודה, כדי לסמל את האנרגיה (= האיכות המופשטת) אשר שולטת בתנועה, עומדת ביסוד כל הביטויים הקונקרטיים של אותה תופעה מיוחדת: תרכובת חלל ואוויר.
לפיכך, "וואטה" מסמל את האנרגיה = דושה, שטומנת בחובה את היכולת, התכונה, האיכות: של התנועה.
 
התרכובת הבאה, השנייה, היא תרכובת ה PITA . בתוכה יש התרכבות של FIRE AND WATER .
הפיטה שולטת ביכולת השינוי הכימי, מכול צורה שהיא. אנרגיית הפיטה ממונה על הקטבוליזם, שמביא בתורו למטאבוליזם. שכן, דרושה התרחשותו של השינוי הכימי, כדי שהפוטנציאל יצא מהכוח לפועל ודרוש הכוח שיסיע את התוצרים למקום בו הם ישמשו להזנה ולחילוף: למקום המטאבולי. הפיטה נוגעת לשאלה פשוטה ובסיסית, הגם אדירה בחשיבותה: מי זה שגורם לכניסת האוכל לתוך תאי הגוף? באופן סמלי אפשר לנסח את הדברים כך "מי שם את הדברים בתוך האש?".
כשמדברים על עיכול הכוונה לא רק לעיכול האוכל אלא גם לעיכול רעיונות במוח, היגד חיצוני, מראה שראינו המיתרגם לכדי רעיון מעובד היטב. דם המשתנה לרקמות שנבנות עקב הגיעו אליהן וכו’.
 
וקיימת דושת ה KAPHA שהיא שם סמלי כולל לתופעות תרכובת של אנרגיית מים עם אנרגיית האדמה. המושג הסמלי הזה מייצג את האנרגיה, האיכות המופשטת והבלתי נתפסת בדרך בלתי אמצעית, אשר שולטת ביכולת לגרום לדברים להיות בתוך תבנית, לגדול ולצמוח בתוך מיקום מוגדר.
 
 אז מדובר בשלוש אנרגיות חיים THREE LIFE ENERGIES : וואטה, מונח המסמל את האנרגיה שמאחורי יכולת התנועה, פיטה, מונח המסמל את האנרגיה שמאחורי יכולת השינוי הצורני, וקאפה, מונח המסמל את האנרגיה שבבסיס יכולת יצירת התבנית והמסגרת. שלוש אנרגיות שבאופן סמלי מוצגות כקיימות בסדר עוקב זו אחר זו על רצף אחד בחיי האדם. סקירת שלוש הדושות הללו מספקת באופן סמלי הסבר סיבתי הנחלק לשלוש, לקיום שלמות זו הנקראת החיים. וזאת – על בסיס חמשה יסודות, אלמנטים שיוצרים שלושה טיפוסי אנרגיות "המונחים כאמור באופן סימבולי" על ציר של סדר עוקב בזה אחר זה.
 
נשאלת השאלה: איפה כאן הגוף הפיזי נכנס לתמונה?  
הביטוי של אותן אנרגיות – היכן הוא? – הרי הן מופשטות ובלתי נראות מעצם הגדרתן, וצריכות אמצעי, כלי קונקרטי - כדי להתגלם. שוב נחזור לדוגמת נורת החשמל כמסמלת את הגוף הפיזי שבאמצעותו האנרגיות הללו מקבלות ביטוי תבניתי, וליתר דיוק: ברקמות הגוף השונות. לפי השיטה האיורוודית יש שבע רקמות המכונות בסנסקריט "דאטהו" SEVEN DHATHU ובאמצעות אותן "שבע נורות החשמל" אנרגיות הוואטה-פיטה-קאפה מתגלמות, "מראות את האור שלהן". מדובר בשבע הרקמות הבאות:
פלסמה, דם, שרירים, שלד, עצבים, שומן, רקמות מערכת הרבייה. דרכן, אלה הן האמצעי שהטבע העניק לנו כדי להראות את החיים, התבנית שהוא סיפק לאותן אנרגיות, האיכויות המופשטות הללו - להתגלם.
 
אז הבה נסכם לרגע סיכום ביניים את הפילוסופיה הבסיסית של האיורוודה: יש לנו חמישה אלמנטים. חמשת האלמנטים הללו מביאים להתהוות התופעה הייחודית הזו המכונה: "חיים". באותם "חיים" באות לידי ביטוי שלוש אנרגיות. אותן אנרגיות קרויות: ואטה-אנרגיית התנועה, פיטה-אנרגיית השינוי הצורני, קאפה-אנרגיית יצירת התבנית. האנרגיות האבסטרקטיות האלו שיחד מזוהות עם המושג המופשט גם הוא: "חיים", באות להראות לנו את ביטויין הקונקרטי באמצעות המימד הפיזי שהוא למעשה רקמות הגוף הפיזי. ואז מבינים שזה נעשה באמצעות שבע הרקמות.
 
מה רוב האנשים רגילים לעשות בשיטות הרפואה המוכרות? – הם מנסים לאזן את מצב אותן הרקמות. וזה בדיוק ההבדל בין כול שאר השיטות לשיטת האיורוודה.
וזה הזמן להבין ביתר העמקה את ייחודיותה של שיטת האיורוודה. לשם כך נשוב ונזכור את ארבעת הגופים או המבנים עליהם דיברנו בראשית הדברים.
באיורוודה לא מתחילים לטפל בגוף הפיזי, אלא באיכות הבלתי נראית, כדי להגיע לאיזון. איורוודה לא מטפלת ב"נורת הזכוכית" כדי להראות את "אור החיים", אלא ב"איזון זרימת החשמל בתוכה". לטענתה, אם יושג איזון מבחינה מנטאלית, רגשית... אז גם האיזון הפיזי יושג ממילא.
 
נקודת המוצא להשגת איזון כזה היא הבנת האישיות האינדיבידואלית. בכול אחד ואחד קיימות שלוש האנרגיות הללו, בזאת יכולים אנו להיות בטוחים. אך מה פשר השונות בינינו – במראה שלנו, בצורת חיינו, בצבעים המאפיינים אותנו, באישיות שלנו? שוני זה נובע מההבדל ביחס הפנימי של האנרגיות בתוך כול אדם ואדם. הדגש הוא על המילה "פנימי", אם נזכור את מה שדיברנו עליו בתחילת הערב, שהאושר בא מבפנים, אף פעם לא מבחוץ.
מצד אחד האדם בן זמננו מתעניין באיזון הקיים על פני השטח, המתבטא בהיבט הפיזי, כלומר האדם מתעניין בעיקר בגוף החיצוני. מצד שני השיטה האיורוודית העתיקה מתעניינת באנרגיות הבלתי נראות בדרכה לקראת מטרתה: איזון החיים.
 
צריך להבין, שההתרכבות האינדיבידואלית נקבעת לאדם לא עקב הקשר תרבותי, לא בגין אורח חיים זה או אחר – אלא ממש ברגע ההתעברות ואח"כ – בזמן שהוולד עדיין ברחם אימו.
 
כשאנו שואלים איזה איכות של חשמל שולטת בחיים של אדם מסוים, פירושו של דבר שברצוננו להבין איזו אנרגיה מהווה את האנרגיה האינדיבידואלית המרכזית של האדם. ה CONSTITUTION = האנרגיה האינדיבידואלית. מבין שלוש האנרגיות דלעיל – מי היא השלטת? זו השאלה שמתעוררת. ומעשיו של אדם, אפילו עיסוקו ביוגה וכו’ – צריכים להיבחן לאור הקונסטיטיושן שלו – ה"הרכב הייחודי" שלו – האם יש התאמה ביניהם?
 
יש שבעה טיפוסים של אדם, שבע תרכובות בין הדושות, שבעה סוגי יחסים בחלוקה ביניהן, בתוך ה 100% הזה שנקרא "אדם". יש אנשים שכמעט 50% הוא יחס החלוקה של האלמנטים בתוכם ואז תרכובת של כול שניים שולטת בחייהם. לדוגמא: ואטה-פיטה, ואטה-קאפה, פיטה-קאפה... ויש התרכבויות טיפוס אדם הכוללות את שלושת האלמנטים באיזון מוחלט ביניהם (33%). ויש כמובן טיפוס מובהק יותר: ואטה, או פיטה, או קאפה. אם על פי תישאול 70% מהאיפיונים שייכים לדושת ה"וואטה" אז האדם נחשב לטיפוס "וואטה". אחד המבחנים הוא מבחן הדופק (יפורט בהמשך). וכך נוצרים שבעה סוגי הטיפוסים של אדם. על פניו נראה שהחלוקה השווה לשלושת הסוגים באדם מסויים היא חיובית. אכן, מדובר באדם נחמד ונעים, אך הוא גם מושפע מכול הוואיו באותה מידה, ולכן גם יותר פגיע.
 
ההיבט המעשי של כול ההסבר הזה הוא שהאדם צריך ללמוד לחיות על פי הדושה השלטת, כי אם יסטה מהדרך – חייו יצאו מאיזון ומהרמוניה. האיורוודה מסייעת לאדם לזהות את יחס הרכב הדושות היחודי שלו, דומיננטיות האלמנטים, ה"אבטיפוס האנרגטי" שלו.
 
טיפול עצמי 
מורכב בעיקרו משני עקרונות בסיסיים: שמירה על אורח חיים נכון (על פי חוקי הטבע), ודיאטה נכונה (העוקבת גם היא אחר חוקיות הטבע).
אם נסיבות החיים בשום אופן לא מאפשרות היצמדות לכללים, באים הטיפולים האיורוודים, האיורוודה המעשית, שכוללת טיפולים חיצוניים ותרופות (יש 22,000 תרופות כאלה).
איך מכירים CONSTITUTION ? על פי דופק של כף היד (באשה). מניחים את שלוש האצבעות הראשונות באיזור זה, כשהבדיקה נערכת בין השעות 09:00 עד 11:00 בבוקר, ולא סמוך להתעוררות מהשינה (לפחות שעה אחר כך). לבצע אותה הרחק מהאוכל או מפעילות אינטנסיבית. חוזרים עליה במשך ארבעה ימים רצופים ואז עושים ממוצע. בודקים את מספר פעימות הדופק לדקה.
 
אם מספר הבדיקות הוא בין שמונים למאה, והצליל אינו אחיד, האדם הינו מטיפוס "וואטה", ושולט בו יסוד האוויר.
אם מספר הפעימות הינו בין שבעים לשמונים והדופק בהיר, ברור ועקבי בקצבו, האדם הוא מטיפוס "פיטה" ויסוד האש שולט בקרבו. אדם מטיפוס פיטה יוצא מהכלל ויכול לאכול אוכל כבד גם בבוקר.
אם מספר הפעימות לדקה הוא בין ששים לשבעים והצליל מאוד עמוק וכבד, כמו צעדיו של פיל, האדם הוא מטיפוס "קאפה" ויסודות המים והאדמה שולטים בו בערבוביה. אדם זה יאופיין על ידי כבדות ואיטיות.
 
מהו אורח חיים נכון: אורח חיים שמכבד את חוקי הטבע.
הכי חשוב: זמני שינה וזמני אכילה. מתי לישון? כשהשמש שוקעת...מה לעשות...שכן כול השאר הוא כנגד הטבע. בזמן הזה של הערב, הכבד "הולך לישון". הכבד עובד ביום. לכן, שלשול יכול להיות תוצאה של התנהגות שלא בהתאם לכלל הזה. מבחינה מעשית באופן מותאם לחיינו אנו, ניתן לעגל זוויות וללכת לישון עד שלוש וחצי שעות לאחר שקיעת החמה.
 
ושוב, יש הבדל בין ה"טיפוסים". אנשי "פיטה" צריכים מעט שינה, שש שעות מספיקות. אנשי קאפה: שמונה עד עשר שעות, כי יש להם אנרגיה איטית והם צריכים להשלים אנרגיה. ווואטה דומים בכך.
מי שנסיבות חייו, כגון מקצוע וכו’, מכתיבות התנהגות שונה מכך, הפרקטיקה האיורוודית תשלים לו את החסר בסדרות של טיהור מרעלים אחת לתקופה מסויימת.
 
קאפה - מזוהה עם הקיבה. פיטה - מזוהה עם הכבד. וואטה – מזוהה עם המעי.
קאפה - מזוהה עם בוקר. פיטה - מזוהה עם צהרים. וואטה – עם ערב.
 
בבוקר, בזמן הקאפה, לא מומלץ לאכול הרבה. הכבד לעומת זאת פעיל רק אחרי 10:00 בבוקר. (ראה הערה למעלה). כשהכבד פעיל, בצהרים, אפשר לאכול ארוחה יותר כבדה. לסיים עד 15:30.
 
אח"כ לעשות הפסקה (במיוחד אם גולשים מעבר ל 15:30) ולא לאכול עד השעה שש בערב. בשש בערב לאכול אוכל קל בלבד. (למעט בקיץ, שאז אפשר להאריך ולאכול עד השעה שמונה בערב)
 
באופן כללי מומלץ לא לאכול אפילו מעבר לשעה 14:00. כי אח"כ המעי עובד, אבל עיכול לא מתרחש.
לזכור שאוכל שאוכלים בעשר בלילה לא רק שלא מתעכל, לא מזין, אלא אף מותיר רעלים רבים בגוף. וכן רוב המחלות הן מחלות תהליכיות שנגרמות עקב הרעלה עצמית, וסיבות אחרות לחולי, כמו סיבות גנטיות, או נסיבות ש"נפלו" על האדם – מתרחשות רק לעיתים רחוקות ואינן הכלל.


[1] סיביצ’ן ג’ורג’, נשוי ואב ל- 3 (לפחות), בשנות הארבעים לחייו (לפחות), דור 13 במשפחה שבה ידע רפואת האיורוודה עובר מדור לדור. שייך לקסטת הנמבודרי המהווים אחוז מאוד קטן מתוך קסטת הברהמינים ואשר עניינם הוא איורוודה בלבד כאשר הדגש הוא על עבודה טיפולית מעשית ולא רק על מתן תרופות, מה שמבדיל את שיטת הטיפול האיורוודי מהרפואה האיורוודית. באוניברסיטה לומדים בעיקר את המחלות והתרופות האיורוודיות.
סיבי למד ממשפחתו שיטות טיפול מגוונות ורבות מאוד, כאשר חלקן עמוקות ביותר. ישנו סוג טיפול סודי, למשל, שהיה עליו לצום 3 ימים לפני שנתן אותו.
שיטות הטיפול כוללות עיסויים איורוודיים שונים בשילוב שמנים איורוודיים מיוחדים אשר רק תהליך ייצורם הינו מורכב ומחייב ידע של 6 שנות לימוד תורת הצמחים האיורוודיים, דרכי הכנתם לתרופות וסגולותיהם. כמובן שמקור הידע הוא במדינת קראלה, משם הגיע סיבי ולשם שייכת הקסטה המיוחדת שלו, כאשר במדינה זו קיים המגוון הרחב והגדול ביותר של צמחים, עשבים, עצים ופרחים המשמשים לריפוי.
מאז שהיה ילד תמיד התעניין סיבי בפיזיקה ואסטרונומיה והינו למדן עצום. בצעירותו התקבל לעבודה בנאס"א בארה"ב כאשר מכל הודו נבחרו רק 3 לייצג שם את המדינה, אך לבסוף בחר להישאר בהודו כדי להמשיך את מסורת האיורוודה מאחר והינו בן יחיד למשפחתו.
הוא הקים מרכז איורוודי בדרמסלה שבצפון הודו ושם ניתן לקבל טיפולים ארוכי טווח (אפילו למשך חודשים, תלוי בסוג הבעיה/מחלה), ומזה 10 שנים לפחות מעביר קורסים מקיפים באיורוודה בדרמסלה, העוסקים בעיקר - והוא הטיפול! ישנם קורסים קצרים ללימוד העיסוי האיורוודי בלבד. [כתבה: אביבה לוריא]
תגיות: