ספרים לקריאה באתר

ניאנה יוגה - מי אני? - מאת שרי רמאנה מהארישי

הבהאגווד גיטה לתלמידים - מאת סוואמי וינקאטסננדה

מסע היוגה - מאת שרי שיוושנקאר טריפאטי

ספר I פרק א’: עבודה וביטול עצמי
"ניאנה יוגה מי אני?" ספר ראשון פרק א'
שיתוף ב: Whatsapp שיתוף ב: SMS
מאת: שרי ראמאנה מהארישי
תרגום: לילי בנטב
חסיד:  מהי המטרה הנעלה ביותר בהתנסותו הרוחנית של האדם?
מהרישי:  מימוש העצמיות.
ח.  האם אדם נשוי יכול לממש את העצמיות שלו?
מ.  בוודאי. נשוי או לא נשוי, האדם יכול לממש את עצמיותו מפני שעצמיותו זו היא כאן ועכשיו. אילו הדבר לא היה כך אלא ניתן להשגה בזמן מן הזמנים ורק מתוך מאמץ כלשהו, ואם עצמיות זו הייתה דבר-מה חדש שאין בנו ושעלינו להשיגו, היא לא הייתה ראויה שנחפש אחריה. מה שלא אבסולוטי גם לא תמידי. אך מה שברצוני לאמר הוא, שהעצמיות היא כאן ועכשיו והיא אחת ויחידה.
ח.  מעיל גשם לא יגן על בובה עשויה מלח כשישקיעו אותה במים. עולם זה שבו אנו חייבים לעמול יום-יום הוא כמו הים.
מ.   נכון, ההכרה ביחס לעצמיות היא מעיל גשם.
ח.   אם כן, היכול אדם להיות עסוק בעבודה, שעה שהוא משוחרר מהשתוקקות? היכול הוא להישאר עם עצמו? התחייבויותיו משאירים מעט מאוד זמן כדי לשבת ולמדוט או אפילו להתפלל.
מ.   כן, עבודה הנעשית תוך היצמדות, היא בבחינת אזיקים. אולם עבודה הנעשית ללא היצמדות, אינה משפיעה על העושה אותה. גם בשעה שהוא עושה אותה, הוא נשאר עם עצמו. כשאתה ממלא את חובותיך, אתה NAMASKAR אמיתי … ולהימצא במחיצת האלוהים היא ASANA (ההתייחסות) האמיתית והיחידה. 
ח.  האם עלי לנטוש את ביתי?
מ.  אם גורלך הוא לנטוש את ביתך, השאלה לא הייתה מתעוררת.
ח.  למה אם כן נטשת את ביתך בנעוריך?
מ.  דבר אינו קורה ללא התערבות אלוהית, השתלשלות העניינים בחיים הנוכחיים נקבעת על ידי ה-PRARABDHA של כל אחד.             
ח.  האם זה טוב להקדיש את כל זמני לחיפוש אחר העצמי? אם דבר זה בלתי אפשרי הוא, האם עלי לשבת בשקט?
מ. אם יכול אתה לשבת בשקט בלי להעסיק עצמך בדבר, הרי זה טוב מאוד. אם דבר זה בלתי אפשרי הוא, מה טעם לשבת בשקט כשהדבר נוגע למימוש העצמי? כל עוד חייב אדם להימצא בעשייה, אל לו לוותר על הניסיון לממש את העצמי.
ח.  האם מעשיו של אדם משפיעים על לידותיו לעתיד לבוא?
מ. וכי נמצא אתה כעת במצב של היוולדות? למה לך לחשוב על לידות שלעתיד לבוא? העובדה היא שאין היוולדות ואין מוות. הנח לזה שנולד, לחשוב על המוות ועל ההקלות הקשורות בו.
ח.  כלום יכול אתה להראות לנו את המתים?
מ.  האם הכרת את חברך האדם לפני היוולדו ובשעות חייו, שאתה משתוקק להכירו לאחר המוות?
ח. מה ערכו של ה-GRIHASTHA (בעל משפחה ורכוש) בסולם הערכים המוביל אל MOKSHA (שיחרור)? האם עליו להפוך קבצן כדי להשיג את השחרור?   
מ.  מדוע חושב אתה שהנך GRIHASTHA? אם תחשוב שאתה SANNYASIN תרדוף מחשבה זו ותציק לך באותה מידה, אפילו אם תציג עצמך כ-SANNYASIN (מתנזר).
אפילו אם תמשיך לנהל את משק ביתך ואפילו תזנח אותו ותלך ליער הכרתך (המודרכת על-ידי מחשבותיך), תרדוף אותך. האגו הוא מקור המחשבה, מוליך הוא את הגוף ואת העולם וגורם לך לחשוב שאתה GRIHASTHA. גם אם תזנח את תפקידך כבעל בית ומשפחה, רק תחליף את המחשבה על  GRIHASTHA בזו על SANNYASIN ואת סביבת משק הבית בזו של היער, המכשולים ימצאו תמיד שם בתוכך, הם אף יגדלו יותר בסביבה החדשה. אין טעם בהחלפת הסביבה. המכשול היחידי הוא הכרה זו, יש להתגבר עליה בבית או ביער. אם יכול אתה לעשות זאת ביער, מדוע לא תעשה זאת בביתך. אם כן, לשם מה לשנות את הסביבה? אתה יכול לעשות זאת גם כעת, בלא לחשוב מה היא הסביבה.
ח.  וכי אפשר ליהנות מ SAMADHI כאשר אנו עסוקים בעבודה שגרתית?
מ. המחשבה "אני עובד" היא היא המכשול. שאל את עצמך "מי עובד?" זכור מי אתה, אז לא תכבול אותך העבודה והיא תיעשה באופן אוטומטי. אל תתאמץ לעבוד ואל תתאמץ שלא לעבוד, מאמציך הם הכבלים הכובלים אותך. מה שאמור לקרות, יקרה. אם אמור היית לא לעבוד, לא תוכל לעבוד גם אם תרדוף אחר העבודה. אם אמור היית לעבוד, לא תוכל להימנע מעבודה,  תהיה נאלץ לעסוק בה. לכן הנח כל זאת בידי כח-עליון, אינך יכול להחזיק או לוותר כפי שתבחר.  
ח.  באגאוואן אמר אתמול, שכאשר עסוקים אנחנו בחיפוש אחר האלוהים ש"בתוכנו", העבודה "בחוץ" נעשית באופן אוטומטי. בחייו של שרי צ’ייטאניה סופר, שבשעת הרצאותיו לתלמידים היה הוא מחפש למעשה את קרישנא, את העצמי שבתוכו, היה שוכח את גופו וממשיך לדבר רק על קרישנא. זה מעורר את השאלה: האם בטוח להשאיר את העבודה שתיעשה מעצמה? האם צריך להשגיח באופן חלקי על העבודה הפיזית?
מ.  העצמיות היא הכל. וכי נפרד אתה מהעצמי? העצמיות היא אוניברסלית וחובקת עולם, כך שכל הפעולות ימשכו בין אם תתאמץ להיות מועסק בהם ובין אם לא. העבודה תיעשה מאליה. כך אמר קרישנא לארג’ונא: "אל תדאג להרג הקאוראוואס, אלוהים כבר הרג אותם". אין זה מתפקידו של ארג’ונא להחליט ולדאוג בקשר לעשייה זו, כי אם להרשות לטבעו העצמי למלא את רצון ההשגחה העליונה.
ח.  אך העבודה עלולה להיפגע אם לא אשים לב אליה.
מ. תשומת לב לעצמי - פירושה תשומת לב לעבודה. מפני שאתה מזדהה עם הגוף, אתה חושב שאתה עושה את העבודה, אך הגוף ותפקודיו, כולל אותה עבודה שאתה מדבר עליה, אינם נפרדים מהעצמי. מה זה חשוב אם משגיח אתה על עבודתך או אם לאו? נניח שאתה הולך ממקום למקום, אין אתה שם לב לפסיעותיך. למרות זאת, לאחר זמן, מוצא אתה עצמך במקום שרצית להגיע אליו. אתה רואה כיצד מתבצעת פעולת ההליכה, בלי שתשים לב אליה. כך קורה גם עם סוגי פעילות אחרים.
ח.  אם כן, דומה הדבר להליכה בשעת שינה.
מ. כסהרורי? בדיוק כך. כשתינוק ישן שינה עמוקה ואמו מניקה אותו, הילד אוכל את האוכל באותו אופן שהיה אוכל אותו אילו היה ער לגמרי. אמו והאחרים יודעים שהוא אכן אוכל, אך הוא לא מודע לכך. ובכל זאת, הפעולה נעשית.
נוסע אדם בכרכרה ונרדם. לאורך המסע מושכים השוורים את הכרכרה, עומדים במקום אחד, או משוחררים ממנה. אדם זה אינו יודע דבר על אירועים אלה, אך לאחר שהתעורר הוא מוצא עצמו במקום אחר. הוא נם את שנתו העמוקה והיה מאושר בה, בלי לדעת דבר על המתרחש. באותה עת, המסע הגיע לקצו והוא הגיע למחוז חפצו. בדיוק כך גם העצמיות של האדם.
העצמיות הערה תמיד, היא כאותו נוסע הישן בכרכרה. מצב העירות היא תנועת השוורים. SAMADHI דומה למצב שהשוורים עומדים במקום אחד, מפני ש-SAMADHI היא JAGRAT SUSHUPTI שפירושו: האדם מודע, אך אינו מעורב בעשייה. השוורים קשורים לכרכרה, אך אינם נעים ואינם מושכים אותה. השינה היא שחרור השוורים מהכרכרה, הואיל ואין כל פעילות מצד השוורים, המתייחסת לכרכרה. או דוגמא אחרת: קח למשל את סרט הקולנוע. תמונות ואירועים מוקרנים על מסך הכסף, אך התמונות הנעות אינן משפיעות או משנות את המסך עצמו. הצופה שם לב לתמונות הנעות ולא למסך. תמונות אלו אינן יכולות להתקיים מחוץ למסך, ובכל זאת מתעלם הצופה, לחלוטין, מן המסך. -העצמיות היא המסך שעליו נעות התמונות ומתרחשות הפעולות. האדם שם לב לתמונות הנעות, אך מתעלם לגמרי מהמסך המשמש להם יסוד ורקע. באותו אופן, עולם התמונות הנעות אינו נפרד מן העצמיות - בין אם מודע האדם למסך ובין שאינו מודע לו, תמשכנה התמונות לנוע עליו.
ח.  אך בקולנוע קיים מפעיל מכונות ההקרנה!         
מ. הקרנת הסרט עשויה ממרכיבים חסרי חיים; המנורה, תמונות הסרט, המסך וכו’, כולם חסרי חיים ולכן זקוקים הם למפעיל שהוא המרכיב החי. מצד שני, העצמיות היא מודעות מוחלטת ולכן היא מסתפקת בעצמה ומתקיימת מעצמה.
לא ייתכן מפעיל שהוא מעבר לעצמי ומחוצה לו.
ח.  אין אני מערב את הגוף עם המפעיל. אני מתייחס, למעשה, לדברי קרישנא בבגאוואט גיטא, פסוק 61 פרק 18: "או ארז’ונא, האל נמצא בכל הלבבות של כל היצורים, וכוח האשליה שלו גורם לכל היצורים להתגלגל ולסוב, כאילו מחוברים היו למכונה".
מ. פעולות הגוף הזקוקות למפעיל נולדות בהכרה (המצטברת), מאחר שהגוף הוא JADA - חסר חיים. נחוץ מפעיל חי, מפני שבני-אדם חושבים שהם JIVAS (הנפש הפרטית). קרישנא אמר שאלוהים נמצא בתוך הלב כמפעיל ה-JIVAS. למעשה אין כל JIVAS או כל מפעיל מעבר להם; העצמיות מכילה את הכל והיא הכל. היא המסך והתמונות, המתבונן והשחקנים, המפעיל והאורות, האולם וכל השאר. כשאתה מערב ומחליף את העצמיות כגוף ומתאר לעצמך שאתה הוא הפועל, דומה אתה למתבונן בסרט המציג את המתבונן כשחקן על מסך הקולנוע. תאר לעצמך שחקן השואל את עצמו אם יכול הוא להופיע בסרט ללא מסך להקרין עליו! זהו מצבו של אדם החושב על פעולותיו כנפרדות מהעצמיות.         
ח.  מצד שני, דומה הדבר כאילו ביקשנו מהצופה לטול חלק ולהציג בהצגת קולנוע. אם כן, עלינו ללמוד להלך בשעת שינה!
מ.  פעולות ומצבים תואמים את ראיית העולם של כל אחד ואחד. עורב, פיל, נחש, כל אחד מהם משתמש באיבר אחד לשתי מטרות שונות. העורב מתבונן עם כל אחת מעיניו בצד אחר של גופו. חדק הפיל משמש גם כאף וגם כיד, והנחש רואה ושומע באותה מידת יעילות עם עיניו.
בין אם תאמר שלעורב עין אחת ובין אם תאמר שלו שתי עיניים, או שתתייחס אל חדק הפיל כאל יד או אף, או שתקרא לעיני הנחש אוזניים, יהא זה אותו דבר. כך קורה גם עם ה-JNANI - עירות תוך שינה או שינה ערה, או שנת חלום, או ערות חלומית - היינו אך הם.
ח.  אך עלינו להתמודד עם גוף פיזי בעולם פיזי וער! בין אם נישן בשעה שהעבודה נעשית ובין שננסה לעבוד בשעת שינה, תשתבש העבודה.
מ.  שינה אינה חוסר ידע, זה מצבו הטהור של כל אחד. מצב העירות אינו ידע, זהו חוסר ידע. יש מודעות מלאה בשעת שינה, וחוסר ידע מוחלט בזמן העירות. טבעך האמיתי מכיל את שניהם ואף מעבר להם. העצמי הוא מעבר לידע ולחוסר ידע. שינה, חלום ומצב עירות, הנם מצבים המתרחשים ועוברים בפני העצמי. הם מתקיימים בין אם אתה מודע להם ובין אם לאו. זהו מצבו של ה-JNANI אשר בו מתרחשים מצבי ה-SAMADHI השונים - ערות, חלום ושינה עמוקה, בדיוק כמו השוורים המשוחררים לגמרי מהכרכרה שעה שהנוסע ממשיך לישון.
כל התשובות הללו הינן מנקודת מבט של זה אשר איננו JNANI, שאם לא כן שאלות כאלו לא היו מתעוררות כלל.
ח.  בוודאי, הן לא יכולות להתעורר מתוך העצמי. מי יהיה שם בכלל, כדי לעוררן? אך לרוע המזל, אני עדיין לא מימשתי את העצמי.
מ.  זהו בדיוק המכשול המכשיל אותך. עליך להיפטר מהמחשבה שאתה לא JNANI ושעליך עדיין לממש את העצמי. אתה הוא העצמי. האם אי-פעם לא היית מודע לעצמי שלך?
ח.  כך. עלינו לערוך ניסויים בערות של שינה … או בחלומות בהקיץ?
מ.   (צוחק).
ח.  שני: אני מניח שהגוף הפיזי של אדם הנתון ב SAMADHI כתוצאה מ"הגות" רציפה בעצמי, גוף כזה יכול להיות חסר תנועה, הוא יכול להיות פעיל או לא פעיל. ההכרה המעוגנת ב"הגות"* כזו לא תהא מושפעת מתנועות הגוף או מהחושים. גם ההטרדה של ההכרה (המצטברת), לא תהא בגדר של הקדמה לפעילות גופנית. בשעה שאדם אחר מדגיש שפעילות גופנית בהחלט מונעת SAMADHI או "הגות" רציפה, מה דעתו של באגאוואן? אתה ההוכחה הקיימת והמאשרת את הצהרתי.
מ.  שניכם צודקים. אתה מתייחס ל SAHAJA NIRVIKALPA SAMADHI והשני מתייחס ל KEVALA NIRVIKALPA SAMADHI .
במקרה השני, ההכרה (שאינה מזדהה עם האגו) נמצאת במחיצת האור של העצמי. בשעת שינה עמוקה, ההכרה (המצטברת) נמצאת בחשכת הבערות, ולאחר ההתעוררות מ- SAMADHI עושה הנושא (האדם) הבדל בין SAMADHI ובין פעילות.
יתרה מזו, פעולות הגוף - של הראיה, הכוחות הוויטאליים, של ההכרה (המבחינה) וההתנסות באובייקטים - כל אלה מפריעים לאדם המחפש לממש את ה- KEVALA NIRVIKALPA SAMADHI. על כל פנים, ב-SAHAJA  SAMADHI  ההכרה (האישית הטהורה) חזרה ונספגה בתוך העצמי ואבדה שם. אי לכך, ההבדלים וההפרעות שהוזכרו קודם לכן, אינם קיימים כאן.
פעולותיו של יצור כזה, הינן כהאכלת ילד ישנוני שכל אלה שמסביבו רואים ומבחינים כיצד מאכילים אותו, אך הוא עצמו אינו יודע על כך.
הנוסע הישן בכרכרה הנוסעת, אינו מודע לתנועות הכרכרה מפני שהכרתו (המצטברת) שקעה לתוך החשיכה. לעומת זאת ה-SAHAJA JNANI אינו מבחין ואינו חש בפעולות גופו, מפני שהכרתו (האישית) נמסה לתוך אקסטאזה של CHIDANANDA - האושר והעונג המוחלט והשלם של העצמי.
 
הערה
ההבדל בין שינה עמוקה, KEVALA NIRVIKALPA SAMADHI לבין SAHAJA NIRVIKALPA SAMADHI, ניתן להבהרה על-ידי טבלה ששרי באגאוואן הכין:
שינה עמוקה
1.   ההכרה (המצטברת) קיימת.
2.   שקיעה בשכחה.
 
KEVALA NIRVIKALPA SAMADHI
1.   ההכרה (המצטברת) קיימת.
2.   שקיעה באור.
3.   כמו דלי הקשור בחבל שהונח בתוך מי באר.
4.   ניתן להוצאה מתוך הבאר, על-ידי משיכה בקצה החבל.
 
SAHAJA NIRVIKALPA SAMADHI
1.   ההכרה (המצטברת) אינה קיימת.
2.   הספיגה לתוך העצמי.
3.   כמו נהר הזורם אל הים שזהותו העצמית אבדה.
4.   נהר שאין להחזירו מן הים.
 
לעיתים קרובות משתמשים במילה "הגות" באופן בלתי מוגדר, ומתכוונים לפעילות שכלתנית מכוונת ומאומצת, שעה ש-SAMADHI נמצא מעבר לכל מאמץ. על כל פנים, בשפת המיסטיקה "הגות" היא מילה נרדפת ל- SAMADHI. במובן זה משתמשים במילה זו כאן.
 
אצל הקדוש הנאור שמימש את העצמי, ההכרה (המצטברת ממחשבות ומהתנסות), אינה קיימת יותר, הרוסה לחלוטין ומתה. אך לאלו המסתכלים מן הצד, עשוי הוא להיראות כמי שיש לו עדיין הכרה כזו כמו שלכל אדם אחר. מכאן יש להסיק שה"אני" שבקדוש הנאור, נראה רק כמציאות אובייקטיבית כשלמעשה אין לו קיום סובייקטיבי או מציאות אובייקטיבית (כלומר, אין הוא חש עצמו נפרד, כ"אני" בודד, והמציאות החיצונית אינה קיימת עבורו כממשות). 
תגיות: