ספרים לקריאה באתר

ניאנה יוגה - מי אני? - מאת שרי רמאנה מהארישי

הבהאגווד גיטה לתלמידים - מאת סוואמי וינקאטסננדה

מסע היוגה - מאת שרי שיוושנקאר טריפאטי

ספר I פרק ז’: הגורו וחסדו
ניאנה יוגה - מי אני? ספר ראשון פרק ז’
שיתוף ב: Whatsapp שיתוף ב: SMS
מאת: שרי ראמאנה מהארישי
תרגום: לילי בנטב
ח.  מה פירוש GURU-KRIPA וכיצד מוביל דבר זה למימוש העצמי?
מ.  ה-GURU הוא העצמי … לפעמים, בחיים אלה, אין האדם מרוצה מהם מאחר שאין הוא מרוצה ממה שיש לו, הוא מחפש סיפוק לתשוקותיו על-ידי תפילה לאלוהים וכו’. הכרתו (על כל היבטיה) מטהרת עת עצמה לאט לאט, עד אשר הוא עורג להכיר את אלוהים ותשוקתו לזכות בחסדו, גדולה מתשוקתו לסיפוק צרכיו הארציים. או אז, מתחיל להתגלות חסדו של אלוהים. אלוהים לובש את צורת ה-GURU ומופיע בפני חסידו-חניכו, מורה לו את האמת, ויתרה מזו, מטהר הוא את הכרתו באמצעות קירבתו אליו ובאמצעות שיתוף הפעולה עמו. הכרתו של החסיד-החניך (על כל היבטיה) מתחזקת ואז היא מסוגלת לפנות פנימה. היא מטוהרת יותר על ידי מדיטציה, ונשארת שלווה ושקטה ללא כל הפרעה ותנועה. שקט ושלווה מתמשכים אלה, הם הם העצמי.
ה-GURU הוא גם חיצוני וגם פנימי. באמצעות החיצוני הוא דוחף את ההכרה לפנות פנימה, ובאמצעות ה’פנימי’ הוא מושך את ההכרה פנימה אל העצמי ועוזר להשקיט אותה.
זה פירושו של GURU-KRIPA. אין שום הבדל בין אלוהים, GURU והעצמי.
ח.  באגודה התיאוסופית עושים מדיטציה כדי למצוא את המאסטרים (המורים הגדולים), על-מנת שידריכו אותם.
מ.  המאסטר נמצא בפנים. תפקידה של המדיטציה הוא להסיר את המושג המוטעה שהוא נמצא בחוץ בלבד. אם הוא מישהו זר שאתה מצפה לו, עשוי הוא אף להיעלם.
מהי התועלת ביישות זמנית שכזו? כל עוד סבור אתה שהנך נפרד ממנו, או שאתה הנך הגוף, זקוק אתה גם למאסטר ה’חיצוני’ והוא יופיע כאילו יש לו גוף משלו. כשנפסקת ההזדהות המוטעית עם הגוף, מתגלה המאסטר אך ורק כעצמי.
ח.  האם ה-GURU יעזור לנו להכיר את העצמי על-ידי הוראת האמת הנסתרת?
מ.  האם ה-GURU מחזיק בידך או לוחש באוזנך? אתה יכול לתאר אותו לעצמך על פי אמת המידה שרואה אתה את עצמך. משום שאתה בעל גוף, אתה חושב שגם לו יש גוף שבאמצעותו יעשה לך דבר מוחשי. עבודתו נעשית מבפנים, במישור הרוחני.
ח.  כיצד אפשר למצוא את ה-GURU?
מ.  האלוהים הוא נצחי ומצוי בכל מקום. ברוב חסדו הוא מרחם על חסידיו האוהבים ומתגלה עבורם בהתאם למצב התפתחותו של כל חסיד. החסיד חושב שה-GURU הוא אדם, ומצפה ליחסים הדומים לאלה המתפתחים בין שני גופים פיזיים. אולם ה-GURU שהוא אלוהים או העצמי הלובש דמות בשר ודם, עובד מבפנים. הוא עוזר לאדם לראות את השגיאות שבדרכו ומוביל אותו אל הדרך הנכונה, עד שהוא מממש את העצמי שבתוכו.
ח.  אז מה על החסיד החניך לעשות?
מ.  עליו רק לפעול בהתאם לדברי המאסטר ולעבוד בתוך פנימיותו. המאסטר הוא גם ’בפנים’ וגם ’בחוץ’. כך יוצר הוא תנאים למשוך אותך פנימה ובאותה עת, מכין את ’פנימיותך’ באופן שתמשוך אותך אל מרכזך. כך דוחף הוא ’מבחוץ’ ומושך ’מבפנים’ כדי שתתעגן במרכזך. אתה חושב שאתה יכול לכבוש את העולם על-ידי מאמציך. כשאתה מתוסכל באופן חיצוני ונמשך פנימה, מרגיש אתה וחושב "או! ישנו כוח עליון שהוא מעל ומעבר לאדם!".
האגו הוא כמו פיל בעל עוצמה, שאי אפשר לאלפו על-ידי יצור שעוצמתו פחותה מזו של האריה, אשר במקרה זה מסמל את ה-GURU. אפילו מבטו של ה-GURU גורם לאגו דמוי הפיל, לרעוד ולמות. אתה תבין במשך הזמן, שתהילתך נמצאת במקום שם חדל אתה מלהתקיים. כדי להשיג מצב זה, עליך להיכנע. המאסטר רואה שאתה בשל לקבל הדרכה, והוא מדריך אותך.
ח.  כיצד יכולה שתיקתו של ה-GURU - שאינו נותן כל הוראות על התורה הנסתרת ואינו עושה כל מעשה מוחשי - להיות בעלת עוצמה גדולה מאשר דברו וכו’? כיצד זה ששתיקה כזו, טובה יותר מלימוד הכתובים?
מ.  השתיקה היא הצורה הטובה ביותר לעבודה. ככל שיהיו הכתובים חובקים עולם ומודגשים, אין השפעתם מספקת. ה-GURU שקט ואז החסד שורר בכל. שקט זה חובק ומודגש יותר מכל הכתובים גם יחד.
ח.  אבל היכול החניך-החסיד להגיע לאושר?
מ.  החניך-החסיד נכנע למאסטר ופירושו של דבר, שהוא לא משאיר לעצמו ולו שמץ של אינדיבידואליות. אם הכניעה היא שלמה, כל תחושה של עצמיות נפרדת - נעלמת. או אז, הצער והאומללות אינם יכולים להתקיים.
הישות הנצחית היא אך ורק אושר, דבר זה בא כהתגלות.
ח.   כיצד אוכל לרכוש חסד?
מ.  חסד הוא העצמי. אין לרכוש זאת, עליך לדעת רק שהוא קיים.
השמש היא רק בהירות ואור. היא אינה חשיכה, ובכל זאת מדבר אתה על חושך הבורח מפני השמש המתקרבת. כך גם בורותו של החניך-החסיד, כמוה כפנטום החשיכה. גם היא נעלמת לאור מבטו של ה-GURU. אתה עטוף מכל עבר באור השמש, אך בכל זאת אם ברצונך לראות את השמש, עליך לפנות לעברה ולהסתכל בה. כך הוא גם עם החסד. החסד נרכש על-ידי גישתך הנכונה, למרות שהוא מצוי כאן ועכשיו.
ח.  האין ביכולתו של החסד לזרז את בשלות החניך המחפש?
מ.  שאתה מבחין באי-יכולתך וזקוק לעזרתו של כוח עליון חזק ממך, או לחקור ולבדוק את סיבת האומללות.
לך אל המקור והתאחד עם העצמי. בכל אחת מהדרכים תשתחרר מאומללות. אלוהים או GURU לעולם אינם זונחים את החניך-החסיד אשר נכנע בפניהם.
ח. מה משמעותה של השתטחות הכניעה לרגלי ה-GURU או האלוהים?
מ. השתטחות כניעה זו, פירושה הסתלקותו של האגו. פירושה היספגות לתוך המקור. אי אפשר לרמות את ה-GURU או את אלוהים על-ידי כריעה, קידה או השתטחות חיצונית. ה-GURU או אלוהים רואה אם האגו עדיין שם, או שהוא חדל להיות.
ח.  האם באגאוואן לא יתן לי מעט PRASAD מתוך צלחתו כאות לחסדו?
מ.  אכול מבלי לחשוב על האגו. אז כל מה שתאכל, יהיה PRASAD באגאוואן.
ח.  האם לא נכון הוא שלצורך הארה, אדם היודע קרוא וכתוב נמצא במצב טוב יותר מזה שאינו יודע, במובן זה שאין הוא זקוק ל-GURU-KRIPA?
מ.  אפילו אדם מלומד צריך להרכין ראש בפני האדם הנאור שאינו יודע קרוא וכתוב. לא לדעת קרוא וכתוב היא בורות, אך חניך הלומד קרוא וכתוב, לומד בורות מלומדת.
בשני המקרים, זוהי בורות לגבי המטרה האמיתית. האדם הנאור הוא חסר ידע במובן אחר, הוא חסר ידע מפני שלגביו לא קיים ה’אחר’.
ח.  האם לא נכון הדבר, שמתנות ניתנות ל-GURU כדי לזכות בחסדו? ולכן מגישים המבקרים מתנות לבאגאוואן?
מ.  למה הם מביאים מתנות? האם אני מבקש זאת מהם? גם כשאני מסרב, הם דוחקים את מתנתם לחיקי! לשם מה? האם אין הדבר דומה לפיתיון שנותנים לדג כדי לתופשו? האם הדיג משתוקק באמת להאכיל את הדגים? לא. הוא משתוקק לאכול את הדגים!
ח.  האם הדעה התיאוסופית על שלבים עוקבים של העברת מידע לחניך לפני השגת ה-MOKSHA (השחרור) היא נכונה?
מ.  אלה המשיגים MOKSHA במשך מחזור חיים אחד, בוודאי עברו דרך כל שלבי העברת המידע בחייהם הקודמים.
ח.  התיאוסופיה אומרת שלאחר המוות, ה-JNANIS צריכים לבחור ארבע או חמש דרכי עבודה, לא בהכרח בעולם הזה. מה דעתו של באגאוואן על כך?
מ.  כמה מהם יכולים לקחת על עצמם עבודה, אך לא כולם.
ח.  האם אתה מודע למסדר האחים של ה-RISHIS הנסתרים?
מ.  אם הם נסתרים, כיצד אתה יכול לראותם?
ח.  בתוך המודעות.
מ.  אין שום דבר העומד מחוץ למודעות.
ח.  האם אני יכול להתנסות בהם?
מ.  אם תממש את המציאות שלך, אזי מציאותם של ה-RISHIS וה-MASTERS תהיה ברורה לך. יש רק מאסטר אחד והוא העצמי.
ח.  האם ראינקרנציה (גלגול נשמות) היא אמת?
מ.  ראינקרנציה קיימת כל עוד קיימת בורות. למעשה, אין כל ראינקרנציה - לא עכשיו, לא קודם, וגם לא תהיה אחר-כך, וזוהי האמת.
ח.  האם YOGI יכול לדעת על חייו הקודמים?
מ. האם אתה יודע את חייך הנוכחיים, שאתה מבקש לדעת על חייך הקודמים? מצא את ההווה והשאר יתגלה. גם עם ידיעתך הנוכחית, המוגבלת, אתה סובל כל כך הרבה. מדוע אתה מבקש להעמיס על עצמך ידע נוסף? האם כדי לסבול עוד יותר?
ח.  האם באגאוואן משתמש בכוחות אוקולטיים (נסתרים) כדי לעזור לאחרים לממש את העצמי, או שמא עצם עובדת המימוש העצמי של באגאוואן מספיקה לשם כך?
מ.  הכוח הרוחני של המימוש העצמי גדול בהרבה משימוש כלשהו בכוחות אוקולטיים, אך מאחר ואין אגו אצל האדם הנאור, אין ’אחרים’ לגביו.
מהו המענק הגדול ביותר שאפשר להעניק לך? מענק זה הוא האושר ואושר נולד משלום ושלווה. שלום ושלווה יכולים להתקיים רק במקום שאין הפרעה. ההפרעה היא תולדת המחשבה העולה בהכרה (המסווגת והמצטברת). כשההכרה עצמה חסרה, יבואו השלום והשלווה המוחלטים.
עד שאדם לא מחסל את הכרתו (המצטברת והמסווגת), הוא אינו יכול לרכוש שלום ושלווה ואינו יכול להיות מאושר. אם הוא עצמו אינו מאושר, הוא אינו יכול להביא אושר. מאחר ואין ’אחרים’ עבור הנאור אשר אין לו הכרה (מצטברת ומסווגת), עצם עובדת המימוש העצמי שלו, מספיקה כדי לעשות את ’האחרים’ מאושרים.
תגיות: