ספרים לקריאה באתר

ניאנה יוגה - מי אני? - מאת שרי רמאנה מהארישי

הבהאגווד גיטה לתלמידים - מאת סוואמי וינקאטסננדה

מסע היוגה - מאת שרי שיוושנקאר טריפאטי

כיסופים אל הנכון - פרק י"ז
שיתוף ב: Whatsapp שיתוף ב: SMS
מאת: סואמי וינקאטסננדה
תרגום: א. ליסוד
הקלדת הספר: גלה שגב חפץ
האדם הרוצה לפתח את הסגולות האלוהיות ולעקור מן השורש את כל הדברים השדיים שבו. יהיה זהיר. הוא מאמין ודבוק באמונתו באלוהים ובכתבי הקודש. האמונה הזו מגבירה את אימוניו. הדבקות והמסירות מובילה לאלוהים.
אנו למדנו שלטבע, למאייה או למקסם-השוא – שלוש סגולות – סאטווה, ראג’אס וטאמאס, המחשבות שאנו חושבים, התענוגות שאנו משיגים כאן, השרות שאנו נותנים – לכל דבר יש משלושת הסגולות הללו. האדם שברצונו לפתח תמיד את הסגולות הטובות יבחר בסאטווה שבכל דבר. הוא יאכל אוכל סאטווי, יתפלל ויחשוב מחשבות מסוג זה.
שרי קרישנה נותן לנו רשימה של סגולות סאטוויות בשורה אחת עם היפוכם הגמור – סוג הראג’אס והטאמאס. הוא הקל עלינו לדעת מהו סאטווה, זאת אומרת, הטוב, לגבינו. כמה חביב הוא! אין לנו כל קושי כלל וכלל, עלינו רק להדבק בעצותיו.
האדם הסאטווי עובד את האלוהים או ה-[1]Devah  שהנם דמויות של האל העליון (והיוגי שעבר מעל הסגולות הוגה בהם במדיטציה שלו) האדם הראג’אסי עובד את רוחות-הטבע (Rakshasas) והאדם הטאמאסי עובד את הרוחות הרעים 
(Pishachas).
המזונות הסאטוויים מזונות בעלי הרכב מלא ומביאים בריאות לאדם. המזונות הראג’אסיים מכילים יותר מדי מלח ומרירות. מביאים  הם חום וגורמים לצימאון. הם גורמים למחלות. מזון מזוהם, רקוב ופסולת – הם מזונות טאמאסיים.
הפולחן הסאטווי, הוא זה שאורגן בהתאם לכתבי הקודש, כחובה בלבד, ללא ציפייה לתגמול. הפולחן הראג’אסי מתכוון לתגמול, לשם ולתפארת. בפולחן הטאמאסי אין כלל מקום לכתבי הקודש ולקריאות מקודשות, לצדקה ולדבקות באלוהים. 
הצדקה הטובה ביותר (הסאטווית) היא זו הניתנת מתוך כך, שהנותן מרגיש שהוא מוכרח לתת. הוא אינו גאה על כך, הוא מרגיש "זוהי חובתי ואני אסיר תודה לאדם המקבל את הצדקה ועוזר לי למלא את חובתי". אדם זה אינו מצפה לתגמול איזה שהוא, להערכה או הבעת תודה. מעשי הצדקה של אדם ראג’אסי מצפה לתגמול, לתשלום. הצדקה הבאה מהאדם הטאמאסי היא בלתי ראויה לכך בזמן ובמקום.
טאפאס (הרהור, חרטה, פרישות) לא הובן כראוי. עמידה על רגל אחת, ישיבה במקום המוקף אש והצגות דומות, נראו פעם לטאפאס. שרי קרישנה אומר שכל זה רק מעשה השטן המענים את הגוף ואת הניצוץ האלוהי שבאדם. אין רצונו שנעשה את הדברים הללו.
לפי שרי קרישנה, מכיל הטאפאס כוונה יפה ביותר. ושוב תמצאו כאן, שהיוגה של שרי קרישנה הוא היוגה של תבונה ולא של איזה אימונים פיסיים.
עבודת אלוהים, ברהמינים, יודעי האלוהים, המורה הרוחני ואנשים חכמים, טוהר, כיבוש עצמי, יושר-לבב, תמימות – כל אלה מהווים את הטאפאס של הגוף.
מלות-כיבושין שאינן מרגיזות אף אחד, נאמנות, מלות חובה, ומלות שבכוונתן רק לעורר את הטוב עבור הכל, לימוד בכתבי הקודש וחזרה על שמו הקדוש – כל זה מהווה את הטאפאס שבשיחה.
רוח טובה, טבע נוח לבריות, שתיקה או במלים אחרות חוסר מחשבות מסעירות, ביקורת-עצמית או ביקורת-הרוח, טוהר הנימוקים – זה מהווה את הטאפאס של הרוח.
זהו הטאפאס, ששרי קרישנה רצה שנביא לידי שינוי. הדבר הדרוש לשם כך, הוא לא יותר מהבנה נכונה, רצון חזק ושאיפה חזקה לראות את אלוהים. אין צורך שתברחו לאיזה יער. אינכם צריכים ללכת לאיזה מקום מיוחד כדי לבצע את הטאפאס. יכולים אתם להיות בכל מקום מיוחד כדי לבצע את הטאפאס. יכולים אתם להיות בכל מקום שהנכם נמצאים בו. ואפשרי גם שאף אחד לא ירגיש בכך, שהנך מקיים את הטאפאס.
מתוך שקט תגדל ביוגה. וכוחו של הטאפאס שלך יהווה כוח למשיכת אנשים אליך בדומה לאבן-שואבת, המושכת את סיכות-המתכת.
גם בטאפאס ישנה החלוקה לשלושה. הטאפאס הסאטווי נועד למטרה אחת ויחידה – השגתו של האלוהים. אינך מצפה לכל תגמול מכך. הטאפאס הראג’אסי ניתן לשם השגת שם ופרסומת. הטאפאס הטאמאסי מיועד לגרימת רע לאחרים, בכל דבר – בחר את הסאטווי. אתה תגדל טהור. לך גם מעבר לזה, למקום בו שוכן האלוהים. זוהי המטרה. אך אין פירושו, שיכול אתה בדרגה ידועה לחדול מלהיות טהור וטוב. לא, בדרגה זו, הטוהר יהווה חלק בלתי נפרד ממהותך. אתה תתפתח ותגיע גם מעבר לטוב באותו המובן שתהיה חסר הכרה של טהרתך ובהכרה של האלוהים בלבד.
בכל העבודה הזו, האמונה היא החשובה ביותר. אמונה לפתוח את שערי מלכות השמים עבורך.
כי מהו האדם אם לא התגלמות האמונה? הנך חי כפי שהנך ועושה את הדברים שלך רק בגלל אמונתך. זה נכון לגבי חייך בבית, בבית הספר, על מגרש הספורט, בעבודתך – בכל אתר ואתר. חייך מתנהלים על-ידי האמונה.
 
"אמונתו של כל אחד היא בהתאמה לטבעו. הה ארג’ונה, הרכבו של האדם מתגלם באמונתו. – כאמונתו, כן הוא האדם".
 
כל מעשיך הסאטווים יישאו פרי במלוא המידה אם תהיה בך האמונה שאתה עושה אותה למען האלוהים.
כדי שלא תיתן לאמונתך זו להסתלק מלבך – שרי קרישנה מבקש ממך להגות בו ולהחזיר "אום טאט סאט" (Om tat sat) (תיאור נעלה, אוניברסלי ובלתי-אישי לשמו של האלוהים) בתחילתה או בסיומה של כל עבודה. שרי קרישנה הוא כולו מעשי! להתווכח על יעילותם של אימונים אלה – הוא בזבוז זמן; התאמן והגשם!
 

[1] אחת הרוחות הטובות מהמיתולוגיה ההודית (המתרגם).
תגיות: