ספרים לקריאה באתר

ניאנה יוגה - מי אני? - מאת שרי רמאנה מהארישי

הבהאגווד גיטה לתלמידים - מאת סוואמי וינקאטסננדה

מסע היוגה - מאת שרי שיוושנקאר טריפאטי

כיסופים אל הנכון - פרק י"ח
שיתוף ב: Whatsapp שיתוף ב: SMS
מאת: סואמי וינקאטסננדה
תרגום: א. ליסוד
הקלדת הספר: גלה שגב חפץ
אי הבנה נפוצה נוספת נקבעה לבסוף בפסוקים הפותחים את הפרק הזה. כל יראי-האלוהים הכריזו באופן גלוי וללא משמעות כפולה, שאנו יכולים להגיע אל השגת-האלוהים רק על ידי ויתור על הכל (הסאניאזה).
אך מה זה סאניאזה? האם היא בריחה מן העולם (מחובותינו), לפי אי-ההבנה הנפוצה? בימיו של שרי קרישנה היה לסאניאזה מובן אחר (ובין אנשים מותעים גם בימינו) מאשר בימינו מבינים אותו אלה, התופסים כראוי את הבהאגאואד גיטה. באותם הימים חשבו אנשים שבכדי לעשות דבר פירוש הדבר להזמין לידה מחודשת: פעולה גוררת תגובה, זריעה אומרת גם קציר ובכדי לקצור את היבול יש להיוולד מחדש. לכן, סאניאזי או נזיר "מוותר על העולם". עוזב את כל עבודתו וחי חיי בטלה בין אם הוא במדיטציה או לא!
"אטמה[1] אינו עובד; כי אינו זקוק לשום דבר. ולכן אנו הרוצים להשיג את אטמה איננו צריכים לעבוד" – זה היה הרעיון שלהם.
"העולם הוא אינו ריאלי, לכן, איננו צריכים לעסוק בו", זה היה הרעיון שלהם.
אך הפילוסופים הללו שכחו מיד שבעולם בלתי ריאלי זה, פועלת תמיד הרוח והגוף הבלתי ריאלי ולא האטמה! ובכן, למה למנוע מהם את הפעולה? בזמן שהנכם לומדים פילוסופיה, הנכם רואים שהללו אינם הולכים בעקבות תבונתם הם והמסקנות הנובעות ממנה.
קובעים הם שכל דבר אחר הוא רע ואינם חשים שגם הם יכולים להיות בין הרעים. כל דבר ודבר כולל גם את גופי אני. אני מבקר את רעיון-האלוהים שלך, אך הרעיון שלי נראה בעיני כנכון. לגבי דידי זוהי מאיה וכל הסברות שלנו וההוכחות, כל הצרות והבעיות שלנו, כולם נמצאים רק בתוך המאיה. עלינו להקשיב לקול האלוהים.
שרי קרישנה אומר:
 
"מעשי הקרבה, הבאת מתת ופרישות שלא תפסקנה, כי יש לבצעם; מעשים כגון אלה, הנם מן הדברים המצרפים את החכם".
 
"אל תסרב לשרת שרות הקרבה-עצמית. אל תסרב לעשות מעשי חסד, אל תסרב לפעול ברוח הטאפאס". (ראינו בפרק האחרון למי הוא מתכוון בכך).
רק אם נעשית העבודה הזו תוך שאיפה אגואיסטית, היא עוצרת בעד ההתקדמות הרוחנית, אם הנכם משתוקקים לדבר-מה, עליכם להיוולד מחדש בכדי לספק אותו (או להיאבק למענו). אם אין לכם כל השתוקקות, לשם מה הנכם רוצים להיוולד מחדש?
להיפך, שרות ללא דאגה לעצמו, ללא ציפייה ורצון לתגמול – מטהר אותנו, מקיף עד היסוד את הקארמה שלנו. הקארמה דומה למים הזורמים ויורדים מן ההרים: כשהם מגיעים קרוב לביתך, לא מן ההיגיון הוא לעצרם בכלל, במטרה להציל את ביתך. הם יהרסו את הסכר וישטפו את ביתך. אדם נבון ישתדל לכוון את המים הללו במטרה כפולה: להציל את ביתו משיטפון ולנצל את המים לשם השקאת שדותיו. זוהי קארמה-יוגה. גופך ורוחך מכילים מלאי של מרץ, פרי הקארמה של העבר (מלידות העבר). הקארמה הזו מביאה אותך במגע עם אנשים ומצבים שונים. דומה הדבר לזרם המים היורדים מן ההרים של חייך. אין ברצונך להרוס את מעונך הרוחני שהקימות לעצמך. אך יהיה זה משום חוסר-תבונה להפסיק בפעילות הגוף והרוח שלך בכלל. המרץ הטמון בהם יפרוץ את הסכר ויהרוס את מעונך כהרף-עין. התבונה היא בכיוונם הנכון. במילוי חובותיך אך ללא פניות ורצונות פרטיים. אזי מרץ זה ינוצל בכיוון הנכון וגם ביתך (התבונה הרוחנית) – ישתמר. זוהי קארמה-יוגה.
יתר על כן, אנו פעילים לא על מנת לקבל שכר כלשהו, כי אם מפני שהפעילות בלתי-נמנעת נמצאת בתכנית האלוהית של הדברים. אלוהים רוצה בכך. אנו עושים את רצונו. לא רק חסר-תבונה הוא לא לקיים את רצונו, כי אם שיא היהירות לסרב לעשות זאת גם כשזה ניתן לנו. (אל נא תשכח שזהו מטבעו של השטן).
מה שאנו משיגים בעולם הזה, אלו הן תוצאות רצונותינו ופעולותינו מהעבר (קארמה). המזל הטוב או הרע הם כעת מתנותיו של אלוהים, כפי שהייתי קורא להם, ברכה בהם. הם שוטפים את הקארמה של העבר. הם מקיפים עד הסוף את רצונות העבר. אין אנו צריכים לדאוג להם כלל. קבל בשמחה כל מה שיקרה לך. אל תבקש שום דבר. תחוש-נא תמיד: "זוהי לידתי האחרונה עלי אדמה זו, אין רצוני בשום מחוץ לאלוהים. אני אעשה את רצונו, אקבל הכל מה שיעניק לי (הנאה או סבל, הצלחה או כישלון) בשמחה ובשלוות-נפש. אין ספק שאגיע לשחרור, Vassudava sarva. כל זה אלוהים הוא. הנני מוסר את העבודה הזו אל הפעולה למען האלוהים, שרי קרישנה.
אך עלינו לדעת גם למה יש לפנות עורף. לשים קץ לאגואיזם. לוותר על דברים שאנו תלויים בהם, לחסל את הרע שבקרבנו. אבל פניית עורף למעשים טובים, לשרות למען הזולת וטאפאס – זהו חטא ואווילות.
קיימת גם פניית עורף מסוג אחר. איננו ממלאים את חובתנו מתוך פחדנות. אנו חוששים שכרוך הדבר בסבל ובקושי. לכן, הננו מסרבים תוך "אומץ-לב". כאב או סבל אינם צריכים להביא אותנו להרפות מאיזה שהוא דבר. ברצוני להביא דוגמא: זהו ספור-מעשה ממשי מחיינו. תוכנו כה קשה שסירבתי להאמין בו.
בכלכותה (הודו) היה צעיר עני בשם אנדרא. לאחר סבל של 40 שנות קיום עלוב נשא נערה צעירה, כי אז רק הגיע ליכולת לקיים משפחה. הוא היה עני מאד מאד. לאחר שש שנות נישואים הוא הפסיד לרוע-מזלו את משרתו ולא יכול היה להשיג אחרת. הוא היה אדם רך-לבב ובעל טבע נשי, לא-תוקפני. יכולים אתם לשער לעצמכם מה עלול לקרות לאדם כזה בעולמנו זה של המאה העשרים! הוא התקיים בחסדי אחרים. לאט-לאט הוא ירד בעיני אשתו. ביום בהיר אחד לאחר תוכחה סוערת היא גם הכתה אותו בנעלים. אדם מסכן. הוא בכה. הוא חשב להינזר מן העולם ולהיות נזיר (סאניאזי). סאניאזים קשישים שכנעו אותו לא לעשות כן. לו היה האדם הזה, פונה עורף לעולם היה זה דרך ראג’אסטית, דהיינו פניית עורף לעולם, מתוך פחד או אי-רצון לעמוד מול המוסיקה או לנגן את חלקו. הוא לא יקבל את מלוא התגמול מפניית עורף זו, כי היא הייתה מתוך פחד מפני החיים המשפחתיים, מתוך אכזבה!
זכור זאת: עליך לפנות עורף לעולם ולא להרשות לעולם שיפנה לך עורף. אחרת, העולם ימשיך להתקיים ברוחך. אנו משערים שידידנו הלך להיות סאניאזי. אם לאחר כמה שנים, אישה אחרת תכבד אותו ותתייחס אליו באהבה הוא יינשא לה.
לכן, שרי קרישנה מזהיר אותנו מפני פניית עורף חיצונית זו, ללא אותה הרוח שבה. רק אז יכול אתה להיות לסאניאזי (נזיר) כשזה נעשה חובתך. אלוהים ינהלך וידריכך ויורה לך כשיגיע הזמן להיות נזיר. אז, ורק אז, תהיה רוחך איתנה בחסדי האלוהים. רוחך לא תתנודד. לא תתחרט אף פעם. אף פעם לא תשוב אחורנית.
ועד אז? מלא חובתך. וותר על תגמול כלשהו למעשיך. אט-אט נתק את קשריך. זה יכין את הקרקע לפניית עורף יותר גדולה. ויתור כזה בלבד הוא סאטוי ויעיל. על כל צעד ושעל תחוש בממש את חסדו הגדול ורצונו הפעיל. גם בעת שלא תהיה מעונין בכל תגמול יקרו לך בדרכך תגמולים גדולים. העולם, שלגבי האדם בן זמננו, מלא מתחרים, שונאים ועושי-הרע, ישתנה לעולם מלא אהבה וידידות, רחמים ושיתוף. אתה תחוש באופן ממשי בדרכים הנסתרות שדרכם עוזר האלוהים לאלה התולים בו תקוותם ואינם מכירים בו מרצונם אלה התלויים בעושרם הם, במשפחתם ובידידיהם. החוויות הללו יעזרו לך בשרות הבלתי-אנוכי ביתר-מרץ מרגע לרגע, אתה לא רק תתפתח בשטח אי-האנוכיות, כי אם גם בדינמיות, כל רגע ורגע תהיה פעיל למען הטוב לכל היצורים.
 
"באמת, אי אפשר ללבוש-הבשר להזניח לגמרי את הפעולות; אך המוותר על ההנאה מפרי מעלליו, הוא המכונה אדם הפורש מענייני העולם הזה".
 
אף פעם לא יהיה האדם מוכשר להפסיק את עבודתו ואת שירותו באופן מוחלט. הממלא את תורתו ללא-דאגה לתגמול, הוא הנו סניאזי, או אדם וותרן. לגביו העבודה כשלעצמה היא התגמול, כי עובד הוא את האלוהים.
הוא אינו מבקש ממנו שום דבר אחר.
עם התפתחות אהבתך את האלוהים, תתפלל אליו: "אלוהי, תן לי יותר ויותר הזדמנויות לשרת אותך". אתה תתייחס לחייך כאל שרות למענו. השרות יאפשר לך לעשות את רצונו והוא יקל עליך להתקרב אליו, לדעת אותו ולסוף להשיגו כמטרת החיים.
בעת שתקיים את השרות, לא יהיה לגביך אף רגע של עצבות או דכאון רוח. רק לגבי אדם שאינו ממלא את חובתו כרצונו של אלוהים, תהיינה לפעולות שלו תוצאות טובות, או רעות או חסרות-ערך כל שהוא. לגבי הסניאזי – כל התוצאות הנן רק טובות. לדוגמא:
רופא מטפל בחולה תוך מחשבה: "הוא חולה עשיר וישלם לי יפה". אם החולה משלם יפה – הרופא יהיה שבע-רצון. אם החולה משלם במידה צנועה – אין התשלום בעל חשיבות לגבי הרופא. אם ישלם מעט מזה שקיווה – תהיה זו אכזבה לגבי הרופא, זה הוא מזל רע. אבל לא כן הסאניאזי: הוא מטפל בחולה וחושב: "כאן אלוהים, הוא שלח לי את המקרה בכדי לעבוד למענו. הנני מבורך". הוא כבר קצר את היבול העשיר ביותר. לבו טוהר, רוחו מופנה לאלוהים. אם החולה גם נותן לסאניזי קצת לאכול, על-ידי כך הסאניאזי קיבל יותר מאשר קיווה. הוא שמח מאוד. אין מקום לגמרי לאכזבה בחייו. הוא תמיד שמח בחלקו.
בכדי לעזור לנו ביוגה הנפלאה הזאת, שרי קרישנה מצייר לנו תמונה: כולם ילדי האלוהים הם, כל אחד ואחד נוצר על ידו, ואלוהים שוכן בכולם. וכעת תאר לעצמך את כל העולם וכל אחד ואחד שבו כמזבח האלוהים. תאר נא לעצמך שכל פעולה ופעולה שלך הוא פרח. הנך מסור לאלוהים. הנך אוחז בפרח זה בשתי ידיך ומגישו לרגלי האלוהים הנמצא בכל, השוכן בתוכנו, בכולנו, שעבדת ופעלת למענו באמצעות הכל. האין זאת תמונה נפלאה?
 
"לזה בלבד, שברא את כל היצורים ועל ידו נפוצו – לו ראוי לעבוד תוך מילוי חובתנו ועל ידי כך נגיע לשלמות".
 
זוהי התמצית של הבהאגאואד גיטה. תורה זו בלבד תפעל למעננו. כל חיינו וכל רגע שלהם תהיה ההגות הדינמית באלוהים (Dynamic Meditation on God).
לכל פעולה דרושים 5 יסודות: 1. היסוד לפעולה (במשל שניתן לעיל – החולה); 2. האדם המבצע את הפעולה (הרופא); 3. המכשירים שבעזרתם מבוצעת הפעולה; 4. הפרטים השונים של הפעולה; ו-5. אלוהים. האדם הנבון רואה שהפעולה היא אך משחק-הטבע כדי להפיק את רצונו של האלוהים. איך יצפה לתגמול עבורה. אלוהים שוכן בו, במכשירים, בחולה ובשרות. כיצד יצפה לתגמול בעד עשיית רצונו כמכשיר שלו? אם אין אנוכיות ("אני יצרתי זאת") או התקשרות, אז אין השתעבדות, אין מצוקה, אין דאגה, אין אכזבה. זהו סוד-היוגה של שרי קרישנה. התנסה בה ותיווכח אם צודק הוא קרישנה.
הפעולה המבוצעת בדרך זו היא סאטווית וחסרת-דופי. פעולות המבוצעות תוך תשוקה על ידי אדם חסר שלוות-הנפש הן ראג’אסטיות. פעולות טאמאסיות הנן מעשי חטא ובלתי טהורות, הן נעשות על-ידי בני אדם עצלים ומותעים, העושים דברים כאלה רק בכדי לגרום צרות לאחרים.
אך תבונתו הנכונה של האדם תאפשר לו להבחין בין הרע והטוב, מה עליו לעשות ומה אין לעשות. התשוקה (הראג’אס) בלבד הקושרת ומעוררת את האדם והטאמאס גורמת לו להרגיש שמעשי החטא הנם טובים.
אם תזכרו תמיד, שמעשים טובים יכולים לא תמיד להיות נעימים, אך מובילים הם לתוצאות גדולות, לא תבוא לידי ניסיון של העונג לעשות את הדבר הרע.
מה שנעים מבחוץ (החינין המרוח בסוכר) יכול להיות מר מבפנים, הזהר מכך.
מלא את חובתך. גם לכך קבל את העמדה הסאטווית. תן לתבונתך להאיר במלואה. תן לפעולותיך להיות סאטויות ואזי תבין, מה מאחורי הסאטווא, אפילו – הסאט או אלוהים. אזי תהיה מושרש באלוהים ללא-רתת. תזכו להחזרת השלום והשמחה השלמה. אתם תזכו למחזה-שדי שישחרר אתכם מפחד. אזי אף גם האסון הגדול ביותר לא יוציאכם מהמסלול, לא יהיה קיים לגביכם כאסון כלל וכלל. 
זוהי תמצית הבודהי-יוגה של הבהאגאואד-גיטה. היא מאפשרת לכם לזכור אותו תמיד. באמצעות זכירה תמידית זו הנכם מגיעים אל מעבר לצער והיסורים. שם אין כל מעצורים עבורכם בהליכתכם. חסדי האלוהים עושים אותם לאל והופכם לשלבים שבאמצעותם תעלו בסולם-היוגה.
תורת-היוגה הסתיימה בעצם בזה. ואז, שרי קרישנה הזהיר את ארג’ונה אזהרה חמורה: "אם מתוך גאווה, הנך חושב שלא למלאות את חובתך זוהי הסכלות שלך. אך, הזכר-נא – הטבע (הכוח האלוהי) יאלצך למלאות את חובתך. זוהי הסכלות שלך. אף אחד אינו יכול לברוח מרצונו. הוא שוכן בלבו של כל אחד ואחד. הוא הנו נשמת העולם. על יד רצונו – הוא מרקיד את כולם לפי הקצב שלו.
 
"האלוהים שוכן בלב כל היצורים, הה ארג’ונה, הוא שיצרם בכוחו רב-הקסם ומניעם כמכונה".
 
אלה המבינים זאת ימלאו את תפקידם תוך שמחה. אלה שאינם מבינים זאת ימלאו גאיות בדמעות, סבל וצער. אך גם אלה אינם יכולים להתחמק מרצונו.
ולכן: וכאן שרי קרישנה חוזר על מה שאמר כבר:
 
"הווה הוגה תמיד בי, היה מסור לי, לרצוני – ותשיגני – הנני מבטיחך".
 
"והגית בי תמיד", מייעץ לפילוסוף היהיר "רעיון" אחר והוא שואל: מה התועלת לשבת כאן ולחשוב מהי מחשבתך על מהות האלוהים? ככלות הכל זוהי מחשבה אחרת! בדומה לכך, "היה מסור לי", גם כן נחשב לערך רוחני מפוקפק. אהבת אלוהים והרצון להגשמה אלוהית, הינו תמיד כאונאה עצמית ו"כשליחות" פסיכולוגית.
באופן תיאורטי הצדק כמעט עם ידידנו. אך בממלכת הרוח, הפסיכולוג הוא טירון. עלינו לפנות אל היוגים ואל החכמים שיאירו את דרכנו. הם יגידו לנו, שמהחשבה בדבר אלוהים, אהבת אלוהים והרצון להגשמת חיים אלוהיים, פועלים כמו קטליזטורים. הם מאפשרים לכם לשרוף את כל המחשבות המופנות לעולם הזה, לאהבה עצמית פיזית ורצונות בלתי-אלוהיים; והקטליזטור של מחשבת אלוהים אינו צריך לעבור שינוי כל שהוא, בזמן שכל המחשבות האחרות פוסקות ונשארת רק המחשבה הזו על אלוהים, היא כבר פסקה להיות מחשבה , כי אם מהווה חזון ממשי. הרצון לחיים אלוהיים דומה לאש. האש שורפת הכל, אך איננה זקוקה למשהו שישרוף אותה! הרצון הזה מבטל את כל הרצונות האחרים וכאשר הדבר הוגשם, הוא מתמזג באלוהים ונעלם. רק אלוהים בלבד נשאר מאחוריו.
ואז בא השיא של הבהאגאואד גיטה:
 
"אל תדאג לשום דבר. הטל את משאך עלי. יהיה נא מקלטך בי. אני אצילכם מכל חטא. אני אשחרר אתכם".
"בהסחת דעתך מכל החובות, חסה בי בלבד; אנכי אשחרר אותך מכל החטאים. אל דאגה!" 


[1] אטמה = אלוהים.
תגיות: